אליהו בקשי דורון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו בקשי דורון
הרב אליהו בקשי דורון.png
ירושלים, ארץ ישראל
פטירה י"ט אייר תש"פ
תפקידים נוספים הרב הראשי לישראל ורב ראשי של הערים בת ים וחיפה

הרב אליהו בקשי דורון (תש"א - י"ט בניסן תש"פ) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בין השנים תשנ"ג-תשס"ג וממנהיגי היהדות הספרדית בישראל. בעברו כיהן כרב ראשי בערים בת ים וחיפה. בהמשך עסק בעסקנות ציבורית וכיהן כנשיא ארגוני חסד רבים, וכיו"ר מוסדות 'בנין אב' בירושלים.

תולדות חיים

נולד בירושלים בשנת תש"א ובצעירותו למד בישיבות 'הדרום' ו'חברון'. לאחר נישואיו עם בתו של הרב שלום אהרן לופס רבה הראשי של עכו, למד בכולל 'קול יעקב' ובהמשך הפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב עובדיה יוסף.

את קריירת הרבנות שלו החל בשנת תש"ל כאשר מונה לרב שכונה בבת ים, ובהמשך התקדם בסולם הרבנות עד שהתמנה כרבה הראשי של חיפה שם כיהן כרבה הראשי של העיר במשך שמונה עשרה שנים.

בשנת תשמ"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי, אך לבסוף הפסיד למתמודד המתחרה הרב מרדכי אליהו.

בשנת תשנ"ג התמודד שוב מול הרב חיים דוד הלוי, ובפעם הזאת ניצח בעקבות תמיכת רבו הרב עובדיה יוסף.

נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה במהלך מגפת הקורונה, והוא בן 79 שנים.

קשריו עם חב"ד

הרב בקשי דורון בביקור בספריית חב"ד. לצידו נראה הספרן הרב שלום דובער לוין
עם הרב לוי ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר צפת לצד הרבנים הראשיים הרב אליהו בקשי דורון הראשון לציון והרב ישראל מאיר לאו

הרב בקשי דורון נחשב לידיד חב"ד והשתתף בכינוסי חב"ד רבים.

על תקופת כהונתו בבת ים סיפר: "אני זוכר את הימים שהייתי רב בבת ים והגיע אז לעיר הרב זמרוני ציק מנהל בית חב"ד בבת ים. הוא עשה שם המון. עד היום אני שומע על פעולותיו בבת ים"[1].

בהכנסת ספר תורה הכללי בל"ג בעומר תשמ"ב הששתף הרב באירוע כשהוא אוחז בידיו בספר תורה.

בתשמ"ב פרסם מאמר מיוחד בחוברת 'הדר הכרמל' שיצאה לאור "לכבודו של גאון ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לגבורות שמונים שנה לאורך ימים ושנים טובות"[2] על גדלותו של הרבי תחת הכותרת "כוחה של תורה" בו ביאור בטוב טעם שהשלימות המיוחדת בה ניחן הרבי מגיעה מלימוד תורה לשמה וכמאמר המשנה[3] ש"על ידי זה זוכה לדברים הרבה"[4]. בפתיחת המאמר סוקר בהערצה את מעלותיו של הרבי ואלו דבריו:

"כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת".

בימי בין המיצרים תשמ"ג חתם על ה"מחאה על פגיעה בעדה קדושה - מחאה וקריאה נמרצת" שנכתבה בקשר לפגיעות בחסידי חב"ד שהפיצו את לימוד תורת החסידות בשכונת ויליאמסבורג בה נכתב (בין השאר) "אנו מצטרפים בזה למחאתם הגדולה של גדולי התורה והיראה.. על הפשע הנתעב שביצעו אנשים רעים וחטאים שפגעו והכו קשות חכמי תורה וגדולים ביראה ותורה, והשחיתו זקנם רחמנא ליצלן, הכל בשל הרבצת תורת חסידות חב"ד, והצטרפות לעדה קדושה של חסידי חב"ד, שמאז יסודה על ידי רבינו הגדול האלוקי בעל התניא והשולחן ערוך זכותו יגן עלינו אמן ועד לנשיאותו הקדושה של הגאון וצדיק דורנו לוחם מלחמת השי"ת כבוד קדושת שם תפארתו מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מהווים אלפים ורבבות חסידיה, חלוץ ההולך לפני המחנה, בתורה וביראה ובמסירות נפש על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בעולם".

בתשמ"ה העניק לשבועון כפר חב"ד ראיון ארוך בו גולל את מסכת הקשרים העניפה בינו לחסידות חב"ד והרבי. הוא קבע בפסקנות שהרבי הוא המכריע בענייני הגיורים ואין ספק שדעתו תהיה מקובלת על כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא קרא בראיון לפעול במבצעים בכלל ובמבצע תפילין להפצת התורה והיהדות בדרכה של חב"ד ללא מפלגתיות כשהוא מביע את תקוותו הרבה "לראות את ש"ס כתנועה נוסח חב"ד". עוד אמר הרב:

"מי שקשור בעשייה חייב להיות קשור עם חב"ד. לא ניתן שלא להיתקל בחב"ד. פוגשים בעלי תשובה חב"דיים, מזדמנים לכינוסים ומשתתפים בפעולות השונות. שיהיו ברוכים. הם פועלים הרבה מאוד. ב"ה יש לי קשר של עשייה עם פעילי חב"ד. יש באיזור גם הרבה רבנים חסידי חב"ד ואנו קשורים יחדיו. בשנים האחרונות נוצר קשר הלכתי ביני לבין חסידי חב"ד. לא אחת עונה הרבי שליט"א לשואלים בעניין זה או אחר כי ישאלו מורה הוראה בעדתם. רבים מהאיזור שקיבלו תשובות כאלה מופנים אליי, במיוחד בבעיות הכשורות ביחסי משפחה וכדומה".

עוד סיפר באותו ראיון שקבלת מכתב הרבי החתום בחתימת יד קודשו ובו מברכו לרגל נישואי בתו עם הרב ארי אברהם סמג'ה[5] "הייתה עבורנו שמחה וזכות מיוחדת".

באותה השנה השתתף בסיום הרמב"ם בחיפה ובקריית אתא ונשא דברי ברכה נלהבים כשהוא מעלה על נס את מפעליו של הרבי ותקנת לימוד הרמב"ם בפרט וקרא לכל יהודי להצטרף לתקנת לימוד הרמב"ם.

בשנת תשמ"ח עת נערך כינוס שלוחי הרבי בארץ הקודש באילת הגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של השלוחים ואלו היו דבריו: "זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקרבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'".

בשנת תשנ"ח, עת כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל, הגיע לביקור במרוקו והתארח אצל שליח הרבי הרב שלום אידלמן תחת אבטחה כבדה. באירוע השתתפו ראשי הקהילה היהודית במרוקו ונציגי המלך[6].

בשנת תשס"ז ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע[7].


בשנת תשע"ב התוועד בכינוס שנערך לקראת ג' תמוז בראשון לציון.

התבטאויות על חב"ד

  • "זכיתי להשתתף במספר הדלקות מרכזיות של נרות חנוכה על ידי חסידי חב"ד בארץ ובעולם. יישר כוחם על קידוש ה' הגדול שנעשה בפעילות זו"
  • "חב"ד זוכים לעשות את הפרסומי ניסא הגדול ביותר, ואשרי חלקם וגדולה זכותם שזכו להאיר את העולם כולו באור הנפלא של היהדות"[8].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בראיון לשבועון כפר חב"ד גליון 166
  2. לשון כריכת החוברת
  3. אבות פרק ו, א
  4. המאמר נדפס אף בכפר חב"ד (שבועון) גליון 378
  5. רבה של שכונת רמת שלמה בירושלים
  6. תיעוד נדיר: זקן הראשונים לציון זצ"ל במרוקו.
  7. ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון
  8. 'פרסומי ניסא' זה חב"ד קישור שטורעם
הקודם:
הרב מרדכי אליהו
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי
א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג
הבא:
הרב שלמה משה עמאר