הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו בעל שם"
מ (תיקון קישור) |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה. | ||
| + | ==יצירת הגולם== | ||
| + | כתב החיד"א, בהסתמכו על דברי ה'חכם צבי', כי הרב אליהו יצר גולם ע"י שימוש בשמות הקודש שב[[ספר יצירה]], לצורך הגנה מסכנות{{הערת שוליים|1='''"הג"מ אליהו אבד"ק חעלם, זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו (חכם צבי) {{[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19566&pgnum=163סימן צ"ג]}}, והיה בקי ב[[ספר יצירה]] וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם. ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך והסכנה"''' החיד"א זצ"ל בספר "שם הגדולים" מערכת גדולים א', קס"ג}}. כך כתב גם רבי צבי אשכנזי, בעל ה'חכם צבי', וחוקר בספרו אם גולם שכזה מצטרף למניין{{הערת שוליים|1=ב'שו"ת חכם צבי' סימן צ"ג, נשאל גם בספר 'משנה ברורה' לחפץ-חיים סימן נ"ה סעיף ק"ד.}}. נכתב גם ב'שו"ת שאלת יעב"ץ{{הערת שוליים|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&pgnum=225 סימן פ"ב]}} בנו של ה'חכם צבי', ששמע את סיפורי הגולם מאביו, פרסם אותם, ומאוחר יותר נכתב על סיפורים אלו ספר. | ||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
* ה[[תוספות יום טוב]] | * ה[[תוספות יום טוב]] | ||
| − | *תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב]}} | + | *תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}. |
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא" | * רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא" | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]]. | *שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]]. | ||
*[[ספר הזכרונות]]. | *[[ספר הזכרונות]]. | ||
| + | *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46423&pgnum=658 תולדותהרבי אליהו בעל שם בקובץ "ישורון"]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־15:55, 13 ביולי 2017
רבי אליהו[1] בן משה לואנץ אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה רב, הוגה דעות, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
לואנץ נולד בפרנקפורט בכ"ג באייר שכ"ד[2] למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של המהר"ל מפראג, ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.
בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".
בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".
רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס בכ"ט בתמוז שצ"ו, ויש אומרים שנפטר ביום כ"א בתמוז[3] שצ"ו.
רבי ברוך בטלן, שהיה אביה של הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן), חונך על ידי תלמידיו.[4]
חבורת הנסתרים
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של צדיקים נסתרים שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה בקדושה ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.[5]
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל בעל שם) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל בעל שם טוב לקבוצת הצדיקים הנסתרים.
אדמו"ר הריי"צ מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים באירופה באותה התקופה.
יצירת הגולם
כתב החיד"א, בהסתמכו על דברי ה'חכם צבי', כי הרב אליהו יצר גולם ע"י שימוש בשמות הקודש שבספר יצירה, לצורך הגנה מסכנות[6]. כך כתב גם רבי צבי אשכנזי, בעל ה'חכם צבי', וחוקר בספרו אם גולם שכזה מצטרף למניין[7]. נכתב גם ב'שו"ת שאלת יעב"ץ[8] בנו של ה'חכם צבי', ששמע את סיפורי הגולם מאביו, פרסם אותם, ומאוחר יותר נכתב על סיפורים אלו ספר.
תלמידיו
- התוספות יום טוב
- תלמידו המובהק היה רבי יואל בעל שם מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק רבי אדם בעל שם מראפשיץ, מי שהיה רבו של הבעל שם טוב.[9].
- רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
חיבוריו
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו.
ספריו הידועים לנו:
- רינת דודים על שיר השירים.
- מכלול יופי על קהלת.
- אדרת אליהו על הזוהר.
עדיין לא נדפסו:
- פירוש על מדרש בראשית רבה.
- מעגלי צדק על פירוש רבי בחיי בן אשר על התורה.
- פירוש על ספר חובות הלבבות.
- צפנת פענח על תיקוני זוהר.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום בשם המפורש (י-ה-ו-ה).
- ↑ ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.
- ↑ שמועסן מיט קינדער און יוגנד
- ↑ עטרת מלכות
- ↑ שמועסן מיט קינדער און יוגנד
- ↑ "הג"מ אליהו אבד"ק חעלם, זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו (חכם צבי) {{צ"ג}}, והיה בקי בספר יצירה וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם. ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך והסכנה" החיד"א זצ"ל בספר "שם הגדולים" מערכת גדולים א', קס"ג
- ↑ ב'שו"ת חכם צבי' סימן צ"ג, נשאל גם בספר 'משנה ברורה' לחפץ-חיים סימן נ"ה סעיף ק"ד.
- ↑ סימן פ"ב
- ↑ כתר שם טוב, וכך כתב בספר הזכרונות
