פתיחת התפריט הראשי

חב"דפדיה β

איתא במדרש תילים

חזרת המאמר בבר מצווהעריכה

המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של הרבי מהר"ש, אותו חזר הרבי הרש"ב בחגיגית הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן [[[הרבי הריי"צ]] בחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[2].

מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:

  אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'  
לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 499

ובמקום נוסף:

  כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'  
אגרות-קודש חלק י"ט עמוד ק'"א

איתא במדרש תילים - תשכ"חעריכה

בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[3] ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה[4].

תוכן המאמרעריכה

המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהילים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[5] ". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[6] ". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?

התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[7].

הדיוק בחזרת המאמרעריכה

כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה "מידך יקח"[8] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[9]

הדפסת המאמרעריכה

המאמר נדפס ב:

קישורים חצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך
  2. בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
  3. "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45)
  4. חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי  
  5. תהילים א', ב'
  6. מדרש תילים, א', ב'
  7. אות ג'
  8. איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'):"ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע "ומי כעמך כישראל" , ובתהילים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
  9. משיחת כ"ק אדמו"ר