הבדלים בין גרסאות בדף "איתא במדרש תילים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נו נו...)
מ (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי")
(19 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
 +
'''איתה במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותו כתב [[הרבי המהר"ש]]{{הערה|יש אומרים{{מקור}} כי המאמר נמסר לו מ[[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך}}, ונאמר על ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - [[הרבי הריי"צ]].
  
== "איתה במדרש תילים" - המאמר לבר המצווה ==
+
==חזרת המאמר בבר מצווה==
מאמר "איתה במדרש תילים, נכתב ע"י [[הרבי המהר"ש]] (וישנם אומרים שעוד על-ידי הרבי [[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במתבו. ראה בהמשך), ונאמר על-ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי ה[[רש"ב]], הרבי הריי"צ.
+
המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[הרבי מהר"ש]], אותו חזר [[הרבי הרש"ב]] בחגיגית ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל"ד]], וכן [[הרבי הריי"צ]] בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[יתמוז]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]] ב[[אוהל]], בחדר [[אדמו"ר הרש"ב]], ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.}}.
 +
 +
מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
 +
{{ציטוט|תוכן=אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מ[[אנ"ש]] שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'|מרכאות=כן|מקור=[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=512&hilite= חלק ט"ז עמוד 499]}}
  
===המקור למאמר===
+
ובמקום נוסף:
 +
{{ציטוט|תוכן=כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות-קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=129&hilite= חלק י"ט עמוד ק'"א]}}
  
'''המאמר המבואר שלפנינו, ד"ה "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של כ"ק אדמו"ר מהר"ש [[נשמתן-עדן]], שנאמר ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע -על הבר-מצוה שלו ביום [[כ' מר-חשוון]] [[תרל"ד]]. והוא גם-כן אחד מהמאמרים שחזר אותם כבוד קדושת מורי וחמי [[אדמו"ר הריי"צ]]) שליט"א (נ"ע) לחגיגת הבר-מצווה שלו ביום [[י"ב תמוז]] [[תרנ"ג]] (עם איזה הוספות שבאו להלן בחצאי-עיגול) '''ברבים''' - כי מלבד מאמר זה "חזר" עוד מאמרים בהיותו אז על ["אוהל"]] בחדר כ"ק אביו [[אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע , ועוד, כמסופר ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מואדמו"ר]] שליט"א (נ"ע)'''. (קונטרס [[י"ב תמוז]] [[תש"ח]]).
+
===איתא במדרש תילים - [[תשכ"ח]]===
 +
בשנת [[תשכ"ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf "איתא במדרש תילים" תשכ"ח] (עמוד ,45)}} ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69167 חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי] {{שטורעם}}}}.
  
===אמירת המאמר בבר-המצווה===
+
==תוכן המאמר==
 +
המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהלים]].) על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהלים א', ב'}}}}. מאמר רבי אליעזר:
 +
{{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}}}}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]?
  
מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
+
התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת "[[מוחין|מוחין בעצם]]". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "[[מוחין דגדלות]]" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "[[מוחין|מוחין בעצם]]"{{הערה|1=אות ג'}}.
'''אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מ[[אנ"ש]] שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'
 
[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמוד 499 [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=512&hilite=]'''
 
  
ובמקום נוסף:
+
===הדיוק בחזרת המאמר===
'''"כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל [["איתה במדרש תילים"]], וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן"''' כו' ([[אגרות-קודש]] חלק י"ט עמוד ק'"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=129&hilite=])
+
כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק '''"אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה "מידך יקח"'''{{הערה|[[איוב]] ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש '''"יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו"''' המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'):'''"ומי כעמך ישראל"'' ואילו ב[[מאמר]] מופיע '''''"ומי כעמך ''כישראל''"''' , וב[[תהלים]] (כ"ה, ו') '''"זכור רחמיך '''[[הוי"ה (שם)|הוי]]'''' וחסדיך"'' וב[[מאמר]] - '''"זכור רחמיך וחסדיך"''' ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - '''"''ומה מידך יקח''"'''. כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו '''"דו חזר ווי דא שטייט!"'''{{הערה|משיחת [[כ"ק אדמו"ר]]}}
 
 
===הדפסת המאמר===
 
  
 +
==הדפסת המאמר==
 
ה[[מאמר]] נדפס ב:
 
ה[[מאמר]] נדפס ב:
 
*[[ספר המאמרים]] תרל"ד עמוד נג
 
*[[ספר המאמרים]] תרל"ד עמוד נג
 
*[[ספר המאמרים]] תרנ"ג עמוד רעג
 
*[[ספר המאמרים]] תרנ"ג עמוד רעג
 
*[[ספר המאמרים]] תש"ח עמוד 271
 
*[[ספר המאמרים]] תש"ח עמוד 271
*המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע"י הרב [[יהודה  
+
*המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע"י הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו
לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו
+
*המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת [[מכון טעם ודעת]]
*המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]]  
+
 
של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]]  
+
==קישורים חיצוניים==
בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון [["טעם ודעת"]]
+
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=274 המאמר המקורי כפי שנדפס בספר המאמרים תש"ח עמוד 271]'''
 +
*[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf מאמר "איתה במדרש תילים" תרנ"ג מבואר (עמוד 5) ומאמר "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד 45)] {{שטורעם}}
 +
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38838 מצגת להמחשת המאמר] {{COL}}
 +
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102958 דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'] {{COL}}
 +
 
 +
{{בר מצווה}}
  
===קישורים חצוניים===
+
{{הערות שוליים}}
מצגת להמחשת המאמר: [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38838]
+
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
 +
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

גרסה מ־06:44, 6 בספטמבר 2020

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

איתה במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותו כתב הרבי המהר"ש[1], ונאמר על ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.

חזרת המאמר בבר מצווה

המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של הרבי מהר"ש, אותו חזר הרבי הרש"ב בחגיגית הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן הרבי הריי"צ בחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[2].

מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:

אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'

ובמקום נוסף:

כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'

איתא במדרש תילים - תשכ"ח

בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[3] ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה[4].

תוכן המאמר

המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהלים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[5]". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[6]". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?

התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[7].

הדיוק בחזרת המאמר

כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה "מידך יקח"[8] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[9]

הדפסת המאמר

המאמר נדפס ב:

קישורים חיצוניים



הערות שוליים

  1. יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך
  2. בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
  3. "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45)
  4. חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי קישור שטורעם
  5. תהלים א', ב'
  6. מדרש תילים, א', ב'
  7. אות ג'
  8. איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'):"ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע "ומי כעמך כישראל" , ובתהלים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
  9. משיחת כ"ק אדמו"ר