הבדלים בין גרסאות בדף "אילת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 6: שורה 6:
  
  
==שלוחי הרבי לעיר==
+
==חב"ד מגיעה לעיר==
 
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת  מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.
 
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת  מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.
  

גרסה מ־00:59, 26 ביולי 2012

הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת
השליח הרב העכט וראש העיר אילת

אילת היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת תש"ט, נוסדה כישוב אזרחי בשנת תשי"ב והוכרזה כעיר בשנת תשי"ט. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת תש"ע מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. מקווה אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

בחודש חשוון תשע"ב אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'[1]


חב"ד מגיעה לעיר

בשנת תשל"ו, ביחידות נדירה הביע הרבי את רצונו בפני הרב ישראל גליצנשטיין לשולחו לאילת. הרבי התייחס לשליחות זו כפריצת דרך למוסד השליחות בארץ הקודש והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש אלול בשנת תשל"ט, התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף הצליח לפעול להגעתו של הרב יוסף הכט לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד הנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק מיוחד.

במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.

שלוחי הרבי כיום

  • הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
  • הרב מענדי קליין - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
  • הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
  • הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
  • הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
  • הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
  • הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת תומכי תמימים.
  • הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

יחס נדיר מצד הרבי

במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת תנש"א הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

אביסל יידישקייט

אביסל יידישקייט (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב שמעון בן ציון אייזנבך בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות ובחסידות חב"ד. בחודש אדר תשנ"א נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. בכ' מנחם אב תשנ"ב הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

מוסדות חב"ד אילת

גני ילדים

בשנת תש"נ נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו. החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

בית ספר חב"ד

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת תשנ"ד, כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

ישיבת חב"ד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים אילת

החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת ע"י ראש הישיבה הרב ארז בנדטוביץ'. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

בית חב"ד המרכזי

בשנת תשמ"ח קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים תשנ"ד. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

בית חב"ד שחמון

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. בלב השכונה ניצב לו בניין מרשים של בית חב"ד שחמון.

בית חב"ד זה הוקם ע"י הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר.

במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד שחמון הרב לוי העכט.

יהדות תיירותית

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים