הבדלים בין גרסאות בדף "אייזיק שוויי"
מ |
(מחלתו) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזיק שווי בצעירותו]] | [[קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזיק שווי בצעירותו]] | ||
| − | הרב '''אייזיק שווי''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]]) היה רב הקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]], | + | הרב '''אייזיק שווי''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]]) היה [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] החב"דית ב[[מונטריאול]], ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיר. |
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | הרב אייזיק נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרצ"ג]] | + | הרב אייזיק נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרצ"ג]] ב[[פינלנד]]{{הערה|1=בעיר אבו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, והיוותה חלק מתחום המושב בו הורשו היהודים להתגורר.}}, להוריו הרב [[מרדכי אליהו שווי]], ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש{{הערה|1=סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.}}{{הערה|1=משפחתו היתה מגזע [[רש"י]], ונקראה על שם עירו של רש"י - טרויש.}}. |
| − | בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו | + | בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כ[[רב מורה הוראה]] עד לשנת [[ת"ש]]. בילדותו היה נתון בעמקי אזור [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו. |
| − | רק בשנת תש"ד, בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית ב[[סמרקנד]] שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים. | + | רק בשנת [[תש"ד]], בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית ב[[סמרקנד]] שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים. |
בשנת [[תש"ו]], יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]], ולאחר מכן ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. | בשנת [[תש"ו]], יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]], ולאחר מכן ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. | ||
===תומכי תמימים מונטריאול=== | ===תומכי תמימים מונטריאול=== | ||
| − | בשנת [[תשי"א]] היגר ל[[מונטריאול]] | + | בשנת [[תשי"א]] היגר ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ובשנת [[תשט"ז]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת התלמידים. |
| − | בשנת [[תשי"ח]] התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב [[חייקל חנין]], וזכה ש[[הרבי]] ישמש כ[[מסדר קידושין]] | + | בשנת [[תשי"ח]] התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב [[חייקל חנין]], וזכה ש[[הרבי]] ישמש כ[[מסדר קידושין]] ב[[חתונה#חופה|חופתו]]. |
==עסקנות ציבורית== | ==עסקנות ציבורית== | ||
| − | לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת הרבי, התמנה בשנת [[תשכ"ב]] כחבר בועד הרבנים בעיר. | + | לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת [[הרבי]], התמנה בשנת [[תשכ"ב]] כחבר בועד הרבנים בעיר. |
| − | + | היה ממייסדי סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' לנערות, ועמד בראש [[קעמפ|מחנות הקיץ]] לילדים. | |
| − | בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני שמירת הטהרה. | + | בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני [[טהרת המשפחה|שמירת הטהרה]]. |
| − | מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק '[[מיהו יהודי]]', | + | מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק '[[מיהו יהודי]]', ב[[שלימות הארץ|שמירת גבולות ארץ הקודש]], וב[[הפצת יהדות]] במקומות נוספים. |
| − | == | + | == מחלתו == |
| − | + | באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק {{ציטוטון|ימנה [[משפיע]]}}{{הערה|הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של "[[עשה לך רב]]" מ[[תשמ"ז]]}}. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, ב[[קבלת עול]] מינה מיד משפיע, את הרב [[איצ'ה שפרינגר]]. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי המשפיע, בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב "אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום". ה[[נס]] קרה והמחלה נעלמה. | |
| − | נפטר | + | לאחר מספר שנים, בשנת [[תשמ"ז]], חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטיראול. |
| + | |||
| + | נפטר ב[[ערב שבת קודש]] פרשת [[בהר-בחוקותי]], [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]], בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''אחיו:''' | '''אחיו:''' | ||
| − | *[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]]. | + | *[[אהרון יעקב שווי]] - [[מרא דאתרא]] בשכונת [[קראון הייטס]]. |
*[[אברהם שווי]] (ז"ל). | *[[אברהם שווי]] (ז"ל). | ||
גרסה מ־10:02, 8 באפריל 2013
הרב אייזיק שווי (כ"ג תשרי תרצ"ג - כ"ו אייר תשמ"ח) היה רב הקהילה החב"דית במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר.
תוכן עניינים
תולדות חייו
הרב אייזיק נולד בשמחת תורה תרצ"ג בפינלנד[1], להוריו הרב מרדכי אליהו שווי, ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש[2][3].
בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כרב מורה הוראה עד לשנת ת"ש. בילדותו היה נתון בעמקי אזור המלחמה העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.
רק בשנת תש"ד, בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג, ולאחר מכן בברינואה שבצרפת.
תומכי תמימים מונטריאול
בשנת תשי"א היגר למונטריאול שבקנדה, ובשנת תשט"ז התמנה כמשגיח בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר לחינוך והדרכת התלמידים.
בשנת תשי"ח התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב חייקל חנין, וזכה שהרבי ישמש כמסדר קידושין בחופתו.
עסקנות ציבורית
לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת הרבי, התמנה בשנת תשכ"ב כחבר בועד הרבנים בעיר.
היה ממייסדי סניף צעירי אגודת חב"ד במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך 'בית רבקה' לנערות, ועמד בראש מחנות הקיץ לילדים.
בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני שמירת הטהרה.
מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק 'מיהו יהודי', בשמירת גבולות ארץ הקודש, ובהפצת יהדות במקומות נוספים.
מחלתו
באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק "ימנה משפיע"[4]. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, בקבלת עול מינה מיד משפיע, את הרב איצ'ה שפרינגר. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי המשפיע, בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב "אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום". הנס קרה והמחלה נעלמה.
לאחר מספר שנים, בשנת תשמ"ז, חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטיראול.
נפטר בערב שבת קודש פרשת בהר-בחוקותי, כ"ו אייר תשמ"ח, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו-יורק, בסמיכות מקום לאוהל הרבי הריי"צ.
משפחתו
אחיו:
- אהרון יעקב שווי - מרא דאתרא בשכונת קראון הייטס.
- אברהם שווי (ז"ל).
בנותיו:
- רבקה רוזנפלד (אשת הרב יהושע בנימין).
- חנה שרה שפלטר (אשת הרב יוסף יצחק), קראון הייטס.
ספריו
לאחר פטירתו, הורה הרבי להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים קה"ת.
חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב אהרון יעקב שווי, ויצאו לאור בשם 'כתבי ר' אייזיק'.
לקריאה נוספת
הקדמה לכרך הראשון של 'כתבי ר' אייזיק'.
הערות שוליים
- ↑ בעיר אבו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, והיוותה חלק מתחום המושב בו הורשו היהודים להתגורר.
- ↑ סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.
- ↑ משפחתו היתה מגזע רש"י, ונקראה על שם עירו של רש"י - טרויש.
- ↑ הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של "עשה לך רב" מתשמ"ז
