הבדלים בין גרסאות בדף "אחי תמימים תל אביב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(37 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].  
+
{{ישיבה|
 +
|שם=אחי תמימים תל אביב
 +
|תמונה=[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|250px]]
 +
|כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
 +
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
 +
|תאריך יסוד=ראש [[חודש אייר]] [[תרח"צ]]
 +
|תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]
 +
|מיקום=[[תל אביב]]
 +
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]
 +
|ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]
 +
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]
 +
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]
 +
|מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]
 +
|מספר תלמידים=כמה עשרות
 +
|ספר פלפולים=
 +
|קובץ הערות=
 +
|אתר אינטרנט=
 +
|מפה=
 +
}}
 +
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].  
  
במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ אם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל [[אדמו"ר הריי"צ]], ואדמו"ר הריי"צ השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
+
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.
  
 
== פתיחת הישיבה ==
 
== פתיחת הישיבה ==
  
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, מאמצים רבים בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - אז תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר ת"א שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.  
+
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.  
  
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16, בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
+
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
  
 
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].
 
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].
 
==הנהלת הישיבה==
 
*הרב [[אליעזר קרסיק]] - המנהל.
 
 
===הועד הרוחני===
 
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
 
*ר' [[משה גוראריה]]
 
*ר' [[רפאל נחמן כהן]]
 
 
===הועד הכספי===
 
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
 
*ר' [[משה דובער גנזבורג]]
 
*ר' [[שמריהו גוראריה]]
 
 
===צוות הישיבה===
 
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ר"מ לתלמידים הבוגרים.
 
*הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
 
*הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.
 
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.
 
 
בשנים מאוחרות יותר, עברו התלמידים הבוגרים מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]].
 
  
 
==תומכי תמימים==
 
==תומכי תמימים==
 
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
 
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
  
===צוות הישיבה===
+
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.
 +
 +
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
  
מנהל הישיבה: הרב [[אליעזר קרסיק]] ואח"כ הרב [[משה אקסלרוד]].
+
==הנהלת הישיבה==
 +
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).
  
'''[[משפיע|המשפיעים]]:'''
+
'''הועד הרוחני''':
 +
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
 +
*הרב [[משה גוראריה]].
 +
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
  
*הרה"ת [[נחום גולדשמיד]]  
+
'''הועד הכספי''':
 +
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
 +
*הרב [[משה דובער גנזבורג]].
 +
*הרב [[שמריהו גוראריה]].
  
*תקופה קצרה – הרה"ת [[חיים שאול ברוק]], ומשנת [[תש"ט]] הרה"ת [[שלמה חיים קסלמן]].  
+
'''צוות הישיבה''':
 +
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה{{מקור}}, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).
 +
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.
 +
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.
 +
*הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.
  
 
'''הר"מים:'''
 
'''הר"מים:'''
 
+
*הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]].
+
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו"ר מסלונים)
 
+
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש [[ישיבת פונוביז']]).  
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז').  
 
 
 
 
*הרב [[ניסן עבער]].  
 
*הרב [[ניסן עבער]].  
 
 
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].  
 
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].  
 
 
*הרב [[דוד חנזין]].
 
*הרב [[דוד חנזין]].
  
 
'''משגיחים:'''
 
'''משגיחים:'''
 
+
*הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.
*משגיח בנגלה היה הרב [[יצחק ברמן]]  
+
*הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.  
 
 
*משגיח בחסידות היה תקופה קצרה – הרב [[שמואל זלמנוב]].  
 
  
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
שורה 75: שורה 80:
 
* הרב [[זושא וילימובסקי]]
 
* הרב [[זושא וילימובסקי]]
 
* הרב [[ישראל צבי הבר]]
 
* הרב [[ישראל צבי הבר]]
* הרב [[שלמה ברמן]]
+
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר לאחמ"כ לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
 
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]
 
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
* [[דוד עבדי (ספר)]]
+
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
* [[חייל בשירות הרבי]]
+
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס"ג]].
* [[הפרטיזן]]
+
* [[יצחק גינזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
* [[ימי תמימים]]
+
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג.
 +
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - תשע"ב.
 +
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.]
+
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}
 
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
 
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
 +
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר
 +
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/643770532647.html מיגון הישיבה בצל מלחמת העולם השניה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע"ח
 +
 +
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 +
 +
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]
 +
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
+
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]

גרסה מ־16:39, 25 במאי 2018

אחי תמימים תל אביב
[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|250px]]
המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד ראש חודש אייר תרח"צ
תאריך סגירה התמזגה עם אחי תמימים ראשון לציון
מיקום תל אביב
מייסד הרב אליעזר קרסיק
ראש הישיבה הרב חיים שאול ברוק
מנהל גשמי הרב אליעזר קרסיק, הרב משה דובער גנזבורג, הרב שמריהו גוראריה
מספר תלמידים כמה עשרות

אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ומתלמידי חדר בני תמימים.

במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

פתיחת הישיבה

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.

תומכי תמימים

החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

הנהלת הישיבה

הועד הרוחני:

הועד הכספי:

צוות הישיבה:

הר"מים:

משגיחים:

תלמידים מפורסמים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים