הבדלים בין גרסאות בדף "אחי תמימים תל אביב"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה המרכזי של ישיבת חב"ד בתל אביב ברחוב הרב קוק 16 בתל אביב]]'''אחי תמימים [[תל אביב]] | + | [[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה המרכזי של ישיבת חב"ד בתל אביב ברחוב הרב קוק 16 בתל אביב]]'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. |
| − | |||
| − | ''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. | ||
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
גרסה מ־23:52, 21 ביוני 2011
אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ומתלמידי חדר בני תמימים.
במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
תוכן עניינים
פתיחת הישיבה
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16, בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.
הנהלת הישיבה
- הרב אליעזר קרסיק - המנהל.
הועד הרוחני
- הרב אליעזר קרסיק.
- ר' משה גוראריה.
- ר' רפאל נחמן כהן.
הועד הכספי
- הרב אליעזר קרסיק.
- ר' משה דובער גנזבורג.
- ר' שמריהו גוראריה.
צוות הישיבה
- הרב חיים שאול ברוק - ר"מ לתלמידים הבוגרים.
- הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
- הרב ניסן הבר - משגיח.
- הרב נחום גולדשמיד - משפיע.
בשנים מאוחרות יותר, עברו התלמידים הבוגרים מתל אביב ללוד.
תומכי תמימים
החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
צוות הישיבה
מנהל הישיבה: הרב אליעזר קרסיק ואח"כ הרב משה אקסלרוד.
- הרה"ת נחום גולדשמיד.
- תקופה קצרה – הרה"ת חיים שאול ברוק, ומשנת תש"ט הרה"ת שלמה חיים קסלמן.
הר"מים:
- הרב שלום נח ברזובסקי.
- הרב יהושע דוד פוברסקי (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז').
- הרב ניסן עבער.
- הרב רפאל נחמן כהן.
- הרב דוד חנזין.
משגיחים:
- משגיח בנגלה היה הרב יצחק ברמן.
- משגיח בחסידות היה – תקופה קצרה – הרב שמואל זלמנוב.
תלמידים מפורסמים
- הרב יצחק גנזבורג
- הרב יואל כהן
- הרב אורי בן שחר
- הרב שלום דוב ליפשיץ
- הרב יעקב פלס
- הרב שניאור זלמן לוין
- הרב זושא וילימובסקי
- הרב ישראל צבי הבר
- הרב שלמה ברמן
- הרב שלמה קופצ'יק
