הבדלים בין גרסאות בדף "אור הסובב כל עלמין"
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | אור הסובב כל עלמין הוא [[אור אין סוף]] הבלתי בעל גבול שלמעלה מ[[סדר | + | אור הסובב כל עלמין הוא [[אור אין סוף]] הבלתי בעל גבול שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]]. |
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות. | יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות. | ||
גרסה מ־21:26, 15 ביוני 2009
אור הסובב כל עלמין הוא אור אין סוף הבלתי בעל גבול שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות.
האור האלקי הסובב כל עלמין, אין זה שהוא סובב ומקיף מלמעלה - בבחינת מקום ח"ו. אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי לית אתר פנוי מיניה (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.
אך מכל מקום נקרא "אור הסובב", מפני שמהותו כל-כך גבוהה ערכית, והוא כל-כך רוחני ומופשט, שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, והוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם.
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים:
א) אור הסובב אינו בא בהתלבשות בעולמות המוגבלים להיותו בלתי בעל גבול, והשפעתו בעולמות הוא בבחינת העלם. ב) העולמות המקבלים את האור אינם "כלים" לאור זה, כי מצד הגבלתם - אינם מסוגלים לקלוט את האור בפנימיותם - בהשגתם והרגשתם. ג) מכיון שאור הסובב אינו מותאם לפי ערך העולמות והנבראים, והמצאותו בהם היא רק בדרך "מקיף", לפיכך הוא נמצא בכל העולמות בשוה.
נמצא, שמחד - הוא נמצא בכל העולמות, ומאידך - אינו מתלבש ואינו מורגש באף אחד מהעולמות. ולפיכך אין חילוקי מדריגות באור הסובב, כמו באור הממלא כל עלמין.
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - שמציאותו מעצמותו ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס שקדם לו.
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (ע"י הצמצום) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין.
מקורות לעיון:
- תניא פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח, שעהיחוה"א פ"א, פ"ז אגה"ק יז', באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך, באתי לגני תשי"ג ס"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
