אוצר של יראת שמים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:47, 25 בספטמבר 2020 מאת YoniSch (שיחה | תרומות) (ניסוח והערת שוליים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בספר התניא[1], משתמש אדמו"ר הזקן בביטוי אוצר של יראת שמים. כוונתו היא ליראת שמים טבעית שמסתתרת בלב של כל נפש ונפש מבית ישראל.

עניינה[עריכה]

ענינה ההנחה המוחלטת בנפש - שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, והיא הנמצאת בלב כל יהודי. על יסוד הכתוב: "יראת ה' היא אוצרו".

הנחה זו נקראת בשם "אוצר", מפני שכמו שאוצר המלך נעשה על ידי שהעם הנאמנים למלך, מביאים לו כל שכיות חמדה שבידם, והמלך מקבץ ואוצר אוצרות ממה שמקבל מאחרים, כך גם היראה - אוצרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה - אינה בידי שמים, כמאמר רז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיא נעשית על ידי ישראל - עמו ונחלתו של ה'.

בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל הקב"ה הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'.

משום שאהבת ה' נוצרת בלב האדם על ידי גילוי אור אלקי לאדם - הבא מלמעלה, ואין זה כל כך תרומת האדם ועבודתו.

מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך".

כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה.

גילויה[עריכה]

על ידי יגיעה רבה והעמקה גדולה - להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, אפשר לגלותה - על כל פנים - בבחינת "יראה תתאה", וכמו שאמרו רז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין", וכדכתיב: "אם תבקשנה ככסף ומטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'".

פירוש הדבר, כדרך שאדם מחפש מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר ומחפש ביגיעה עצומה, כך צריך "לחפור" כביכול, בתוך גופו החומרי ונפשו הטבעית, דהיינו ביטוש הגוף - כדי שלא יחשיך על אור הנפש, וכן מאמץ הנפש בהעמקת המחשבה וההתבוננות בגדולת ה', כדי לגלות את ה"אוצר" של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב שלו - ככל אדם מישראל.

מקורות לעיון[עריכה]

ליקוטי אמרים - פרק מ"ב, קונטרס ג' תמוז תש"נ.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי אמרים פרק מ"ב