אוניברסיטה
אוניברסיטה היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.
בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד הרבי בצורה גורפת להשתתפות יהודים יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכה]
על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ביוון על ידי הפילוסוף היווני אפלטון בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע"ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי "universitas magistrorum et scholarium", קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.
בימי הביניים פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.
במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה.
בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת הדפוס, גילוי אמריקה, עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ"ד בגרמניה.
במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.
לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס[1].
היהודים באוניברסיטאות[עריכה]
מספר הרבי הריי"ץ בשם ר' משה מפוזנא[2] שבארצות הנתונות תחת השפעת הנצרות לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.
חכמות חיצוניות[עריכה]
| ערך מורחב – חכמות חיצוניות |
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ההלכה, אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת[3], והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי[4], וכן על חברי הסנהדרין להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו[5].
בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה[6]: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים".
עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו הרמב"ם והרמב"ן ועוד גדולי ישראל רבים. הרבי במכתב[7] מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי[8]. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר אמונה, שכביכול לא יתן לו הקב"ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות[9].
דעת הרבי[עריכה]
א) הרוח והאוירה שם
ב) מעורב בחורים ובחורות
ג) דוחה ענין הנישואין לכו"כ שנים
ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'
ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.
וזה שאין אומרים כ"ז בגלוי ממש, כ"א ברמז קצת ובעקיפין ע"י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ"ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.
ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ"צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.
ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו"ב לחצי שנה להיות טכנאים.
הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו דעבודה זרה.
הרבי אף התבטא[10] שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, "כיליונו של כלל ישראל"[11].
בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:
- גיל הנעורים הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות[12]
- מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה
- האווירה בלימודים אלו חדורה בכפירה בה' ובהשגחתו ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר עבודה זרה[13].
- האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך הצניעות[14] כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד
- רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם
- האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'
- הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים
- כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור
- המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב"ה יכול לזון ולפרנס את כולם[15]
- העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה
- כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה
- העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים[12].
כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.
מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה[16].
כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני[17], ובמקרה אחר כתב ש"נבהל" לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה[18].
הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם[19].
במכתב לאברך ששימש בשליחות ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם[20].
במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה חז"ל אמרו: ודברת בם - ולא בדברים בטלים ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד רבא, והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי[21].
פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית בארץ הקודש. בכ"ג תמוז תשי"ג[22] כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ביחידות בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב שלמה יוסף זווין את העתק המכתב הנ"ל והוסיף: "שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט"א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח"ו בארץ הקודש ת"ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער". כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: "וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד"ל"[23].
מקרים חריגים[עריכה]
ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק"ל
על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור הפצת היהדות.
בין אלו, ניתן למנות את ד"ר יעקב חנוכה שבעיצומם של הלימודים האקדמאים חזר בתשובה, ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט[24], ואכן לאורך השנים הפך ד"ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה 'פגישה עם חב"ד', כמוהו גם פרופסור יעקב פרידמן, וכן ר' ניסן מינדל שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר[25].
דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' נפתלי צבי ברג שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד חת"ת, וכן ר' יעקב עמנואל שוחט שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.
במענה משנת תשל"ד[26] מתייחס הרבי למוסד "טורו קולג'" (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש"טורו קולג'" בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.
פולמוס הלימוד האקדמאי[עריכה]
על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב"ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.
המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי[27], ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות[28], או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים[29], או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.
עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.
לימוד הרבי באוניברסיטה[עריכה]
כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה[30], ענה במספר אופנים. לדוגמא:
- דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.
- כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?![31].
האמור הוא בנוסף למה שכתוב בתניא פרק ח', שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת חכמי הסנהדרין, הרמב"ם והרמב"ן עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.
הפצת יהדות באוניברסיטאות[עריכה]
|
| ערך מורחב – חב"ד בקמפוס, פגישה עם חב"ד |
באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות בשליחות הרבי.
הרבי הריי"ץ שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו בשוויץ, כדי לסדר מטבח כשר וכדומה[32]. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע לתלמידי התמימים והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד[33].
תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של מפעל השליחות החל עם שליחתם של אברכים חב"דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת הדר התורה ותומכי תמימים מוריסטון.
פגישה עם חב"ד הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים לשבת שלימה בקראון הייטס במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.
הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב יעקב חנוכה, ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב"ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב"ד.
כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו שלוחים שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך בית חב"ד הראשון בקמפוס, הוקם בשנת תשכ"ט על ידי בית חב"ד במדינת קליפורניה. כיום עשרות בתי חב"ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת "חב"ד בקמפוס". מרכזי "חב"ד בקמפוס" מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל תפילות, שיעורי תורה, סעודות שבת, טיולים ואירועים חברתיים. בארץ ישראל קיימים כ-15 בתי חב"ד בקמפוס[34].
בראש חודש תמוז תש"נ עבר בפני הרבי בחלוקת דולרים השליח הרב אהרן סלונים שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב"ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: "זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים"[35]...
לקריאה נוספת[עריכה]
- הראת לדעת, מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכה]
- לימוד במוסדות אקדמיים, באתר צעירי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.
- ↑ ספר הזכרונות, פרק ק"י.
- ↑ ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג, סעיף ז.
- ↑ רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.
- ↑ סנהדרין פרק י, משנה א.
- ↑ אגרות קודש חלק ג', אגרת תצה.
- ↑ שיחת י"ג תמוז תשמ"ב.
- ↑ ראה לדוגמא בהתוועדות ש"פ חוקת בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב
- ↑ ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ 12.0 12.1 תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.
- ↑ ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט"ו.
- ↑ [www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל"ג].
- ↑ הסיפור באתר צעירי חב"ד.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.
- ↑ התוועדות ש"פ בשלח תשי"ד - תורת מנחם תשי"ד ח"ב ע' 61
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה. חלק ד, אגרת תתט.
- ↑ "בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.
- ↑ אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ללשון הקודש באגרות קודש מתורגמות, ח"ב, עמ' 43–44.
- ↑ שמן ששון מחבריך, ח"ב, עמ' 77–78.
- ↑ עדותו של ד"ר חנוכה באתר בית חב"ד.
- ↑ עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.
- ↑ אגרות קודש חכ"ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.
- ↑ ראו לדוגמא את נאומו של חיים לוריא העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ"ב).
- ↑ כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.
- ↑ דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת נגיף הקורונה.
- ↑ הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו חשיפה:רישום הרבי לסורבון
, ובהרחבה בספר שנים ראשונות.
- ↑ חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים
• 'הרבי' עמוד 133.
- ↑ אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט
- ↑ התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166
- ↑ על פי רשימת הסניפים באתר חב"ד בקמפוס ישראל.
- ↑ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול,
