הבדלים בין גרסאות בדף "אומות העולם בזמן הגאולה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים")
מ (תיקון קישור)
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בזמן ה[[גאולה]], עת אשר כל מה שאינו בגדר "ה[[קדושה]]" במהותו, או כמסייע לה, יתבטל ויסתלק מהעולם. גם שאר האומות אשר אינם יהודים, דינם יהיה להתבטל, אך הדבר תלוי במעשיו של אותם אומות, אם התנהגו בחייהם ב[[אמונה]] ב[[הקב"ה]] ולא הצרו ל[[עם ישראל]], אזי יזכו להשאר גם בתקופת הגאולה ואדרבה הם יזכו גם לראות את הגילויים הנעלים, ותפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל, דבר אשר יהיה עבורם כזכות גדולה. אך אותם אומות ואנשים שבמשך הדורות הצרו והזיקו לעם ישראל יתבטלו ויבואו על עונשם.
+
בזמן ה[[גאולה]], עת אשר כל מה שאינו בגדר "ה[[קדושה]]" במהותו, או כמסייע לה, יתבטל ויסתלק מהעולם. גם שאר האומות אשר אינם יהודים, דינם יהיה להתבטל, אך הדבר תלוי במעשיו של אותם אומות, אם התנהגו בחייהם ב[[אמונה בה'|אמונה]] ב[[הקב"ה]] ולא הצרו ל[[עם ישראל]], אזי יזכו להשאר גם בתקופת הגאולה ואדרבה הם יזכו גם לראות את הגילויים הנעלים, ותפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל, דבר אשר יהיה עבורם כזכות גדולה. אך אותם אומות ואנשים שבמשך הדורות הצרו והזיקו לעם ישראל יתבטלו ויבואו על עונשם.
 
==המקורות לקיום או ביטול האומות בגאולה==
 
==המקורות לקיום או ביטול האומות בגאולה==
 
ב[[תנ"ך]] ו[[תלמוד]] על מפרשיו מוצאים אנו דעות שונות ואף סותרות.
 
ב[[תנ"ך]] ו[[תלמוד]] על מפרשיו מוצאים אנו דעות שונות ואף סותרות.

גרסה מ־01:07, 13 בינואר 2017

בזמן הגאולה, עת אשר כל מה שאינו בגדר "הקדושה" במהותו, או כמסייע לה, יתבטל ויסתלק מהעולם. גם שאר האומות אשר אינם יהודים, דינם יהיה להתבטל, אך הדבר תלוי במעשיו של אותם אומות, אם התנהגו בחייהם באמונה בהקב"ה ולא הצרו לעם ישראל, אזי יזכו להשאר גם בתקופת הגאולה ואדרבה הם יזכו גם לראות את הגילויים הנעלים, ותפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל, דבר אשר יהיה עבורם כזכות גדולה. אך אותם אומות ואנשים שבמשך הדורות הצרו והזיקו לעם ישראל יתבטלו ויבואו על עונשם.

המקורות לקיום או ביטול האומות בגאולה

בתנ"ך ותלמוד על מפרשיו מוצאים אנו דעות שונות ואף סותרות.

מקורות המוכיחים את ביטול האומות העולם

בפרשת בלק כחלק מנבואת בלעם, כתוב:

"וקרקר כל בני שת"

במדבר, כד יז

ומפרשים[1] ש"וקרקר כל בני שת" פירושו שמלך המשיח יהרוס ויחריב את אומות העולם כמו שהורסים קיר. (ובפירוש פסוק זה עצמו מוצאים אנו מחלוקת, ולדעה אחרת הפירוש הוא שמשיח ישלוט על אומות העולם, דהיינו שהם ישארו קיימים.)

בישעיה מתואר הדבר ביתר חריפות וכדוגמא על מלכות אדום:

"מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה... אדרכם באפי וארמסם בחמתי... כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה"

ישעיה, פרק ס"ג

מקורות המוכיחים את קיומם ותיקונם

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים

ישעיה ב,ב-ה

"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם לעבדו שכם אחד"

צפניה ג,ט

תיווך הסתירה

קשה להעלות על הדעת שדווקא בזמן הגאולה המסמלת את נצחון הטוב על העולם וכיבוש הרע, דווקא אז יתרחש השמדה כללית וקולקטיבית ללא חשבון מי ומה, על כך מסביר הרבי שישנו חילוק, אותם אלה שחטאו ופשעו לה' ולעמו, בזמן הגלות עליהם יתקיים הפסוקים ונבואות המתארים הרס והשמדה, יחד עם ביטול רוח הטומאה לעתיד, אך אותם אלה המכונים "חסידי אומות העולם" שבכל הדורות סייעו והתנהגו בכבוד אל עם ישראל הם ישארו ויתוקנו ואף יזכו להתעלות, כמבואר באריכות בחסידות וכמו שכותב אדמו"ר הזקן בתניא "ומיתרון (ומרוב) ההארה שתתגלה לישראל לעתיד יגיה (יאיר) חושך האומות גם כן[2].

תיקון אומות העולם

כחלק מפעולתיו של מלך המשיח ומייעודי הגאולה בכלל הוא בירור, זיכוך ותיקון אומות העולם, כמו שכותב הרמב"ם על מלך המשיח[3]: "ויתקן את כל העולם כולו לעבוד את ה' ביחד"

הנהירה של אומות-העולם לארץ-ישראל ולירושלים, כדי לעבוד את ה' ולסייע לעם-ישראל מתוארת בנביא ישעיהו הנ"ל: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים".

דברים דומים נאמרים בנבואת זכריה[4]: "כה אמר ה' צבאות, עד אשר יבואו עמים, ויושבי ערים רבות. והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צבאות, אלכה גם אני. ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה' צבאות בירושלים, ולחלות את פני ה'. כה אמר ה' צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם, כי שמענו אלוקים עמכם".

תפקיד הגויים בזמן הגאולה

אחד מיעודי הגאולה הינו:

והיו מלכים אומניך ושרתיהם מיניקותיך, אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו, וידעת כי אני ה'

ישעיה מט, כג

פסוק זה מתאר את האומות בגאולה משרתים את ישראל מאלף עד תיו ולשם המחשת הענין אף כתוב שילחכו את עפר רגליהם של ישראל.

מסופר בגמרא[5] על ר' הונא בר נתן שפעם אחת נפגש עם איזגדר מלך פרס והאבנט שלו היה חגור גבוה מהרגיל, ניגש אליו המלך וסידר את אבנטו כשהוא אומר לו: "הלא עליכם נאמר ממלכת כוהנים וגוי קדוש, כשסיפר זאת רב הונא לחבירו אמימר, אמרו לו שהתקיים בו היעוד של "ויהיו מלכים אמניך".

אלפיים עבדים לכל יהודי

כחלק מבירור וזיכוך הגויים בגאולה, תפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל להתעלות בתורה ובקדושה, ובכך יהיה זכותם. מובא בגמרא[6]: "אמר ריש לקיש, כל הזהיר בציצית, זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה-מאות עבדים. שנאמר: כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי"[7].

המפרשים מסבירים איך הגיע ריש-לקיש לחשבון זה של אלפיים ושמונה-מאות: "כבר ידעת, כל לשונות הגויים הם שבעים לשון, ואם יהיו עשרה אנשים מכל לשון לשבעים לשון – יהיו הכול שבע-מאות. הרי אלו יחזיקו בכנף אחד; והטלית שעל ישראל יש לה ארבע כנפיים, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך', הרי אם יהיו שבע-מאות מחזיקים בכנף אחד, יהיו כל המחזיקים בארבע כנפיים – אלפים ושמונה-מאות"[8].

אף שלכאורה אלפיים עבדים לאדם אחד נשמע כהגזמה, ואינו מובן למה יצטרך אדם אחד כל כך הרבה עבדים. הרבי העלה את התמיה הזאת וענה[9]: "וכאשר יהודי ישאל: מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים – הרי זה עתה יצא מהגלות, ובזמן הגלות לא היה לו אפילו עבד אחד, ואם-כן, מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים?! לכאורה, הרי זה 'לבטלה', כי אין לו במה להעסיק את כל העבדים, ואין לו אפילו פנאי לזה, כי הוא צריך ללמוד את תורתו של משיח?! – הנה שאלה זו תהיה בין השאלות שישאלו את משיח-צדקנו, והוא יתרץ אותה"

תחילת קיום היעוד כבר בזמן הזה

הרבי מסביר שבזמן הזה שלפני בא הגאולה יש לכל אחד את ה"נתינת כח" מלמעלה וכחלק מעבודתו בעולם "לעשות לו (להם) יתברך דירה בתחתונים(בעולם הגשמי)" בכחו גם להשפיע על אינם יהודים, ואף לזכות לסיועם, ומביא הרבי סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ שפעם יצא הרבי מהר"ש למסע ועבר בין כפרים של אינם יהודים וכולם בראותם את הרבי עובר בעגלה יצאו והשתחוו לפניו, הסיבה שהרבי הריי"צ סיפר זאת, אומר הרבי, הוא ללמד הוראה לרבים, לדעת שיש לכל אחד את הכח והאחריות להשפיע על הגויים אומות העולם.[10]

יש לציין שכחלק מפעולותיו של הרבי כמלך המשיח יצא במבצע נרחב להשפיע על כל אחד ואחד מאומות העולם שאינם יהודים לקיים את שבע מצוות בני נח.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרים באתר תבנית:חב

הערות שוליים

  1. האבן עזרא, תרגום יונתן בן עוזיאל, ותרגום ירושלמי
  2. פרק ל"ו בסופו
  3. הלכות מלכים סוף פרק י"א
  4. זכריה ח, כא-כג
  5. זבחים יט א
  6. מסכת שבת לב, ב
  7. זכריה ח, כא-כב
  8. רב ניסים גאון
  9. התוועדויות תשמ"ב כרך ג, עמ' 1697
  10. קונטרס חג הסוכות תש"נ סעיף ה