אהי"ה
שם אהי"ה הוא אחד מהשמות של הקב"ה שאינם נמחקים ואינם נהגים כלל, שם זה מורה על זמן הגלות.
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
תוכן עניינים
מקורו בתורהעריכה
שם אהי"ה מוזכר בספר שמות "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל משֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם"[1]. וכתב רש"י ששם זה מורה על כך ש"'אהיה' עמם בצרה זאת, 'אשר אהיה' עמם בשעבוד שאר מלכיות".
שם זה המורה על זמן הגלות מורכב מ'אהי"ה אשר אהי"ה', וכתוב על כך בזהר[2]: ה'אהי"ה' הראשון זהו העליון והמכוסה, כמו מי שאומר: אני מי שאני, אך לא נודע מיהו. ולאחר מכן 'אשר אהיה', "אנא דזמין לאתגליא", אני שמוכן להתגלות, ועד שהוא מתגלה בפועל.
כמובא בשל"ה הקדוש[3]: ומסוד אהי"ה עמהם בגלות נמשך גלות ישראל במצרים ותקונם וגאולתם. כיצד, אחוריים של אהי"ה דהיינו, א' א"ה אה"י אהי"ה עולה 'דם', רומז לתיקון דם הנשאר מן אדם בחטאו שצריך זיכוך. אחר כך חשוב עשר פעמים אהי"ה עולה רד"ו, כמנין רד"ו שנים שהיו ישראל בגלות מצרים. וכבר זכרתי למעלה זכוך הגלות של מצרים היה של טיפות הקרי של אדם, ומוציא זרע נקרא רע כמבואר לעיל ויהי ער רע בעיני ה'. כן תמצא מילוי דמילוי אותיות של אהי"ה עולים ר"ע כזה, 'אלף' 'הא' 'יוד' 'הא', ומילואם ז"ך אותיות כזה, 'אלף' 'למד' 'פה' 'הא' 'אלף' 'יוד' 'ואו' 'דלת' 'הא' 'אלף' עולים כ"ז, וי' פעמים כ"ז עולים 'רע', ורע גורם רד"ו. אחר כך בא התיקון דם המילה נגד קלקול דם, וכן דם פסח נגד מספר הגדול שהוא מת מן אמת.
על דרך זה סיפר מורינו הבעל שם טוב כי כשהלך בנסיעה הידועה לארץ ישראל, הראה לו רבו אחיה השילוני, בעת נסיעתו במקום זה היה מרומז הנסיעה שהיו נוסעין ישראל במדבר במסע זה, וכל נסיעות האדם מרומז בתורה כו'. וכן כשנשברה לו הספינה והיה בעצבות גדול, ובא רבו ותמה עליו והראה לו באיזה עולמות הוא עכשיו, והיו שמות אהיה (וצרופי אהיה)... ואז התחזק בלבו למתקן בשרשן כידוע לו[4].
עניינועריכה
שם זה שייך לספירת הכתר, משום שהוא לשון עתיד "אנא זמין לאתגלאה" משום שבכתר עדיין אין התגלות. בעיקר הכוונה לספירת הכתר הפרטית של זעיר אנפין, שהיא ספירת הבינה שנקראת אהי"ה, משום ששם זה מורה על בחינת נוקבא המוציאה לידי גילוי את האור שבשם הוי"ה.
וכן בעולמות שלמעלה מספירת הבינה, כמו נוקבא דאריך אנפין הכלולה עמו בתכלית, ביחוד הוי"ה אהי"ה, מורה שם הוי"ה על בחינת המשפיע ושם אהי"ה על בחינת המקבל, שכאמור בעולמות גבוהים אלו הם כלולים בתכלית ללא הפרדה של משפיע ומקבל.
מלוייועריכה
לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:
- 'שם קס"א' - במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י. שם זה הוא בעולמות הגבוהים יותר.
- 'שם קנ"א' - במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה. שם זה הוא בגימטריא מקוה, ועל פי קבלת הבעל שם טוב יש לכוונו במקוה פעמיים: פעם אחת לפני שנכנס למקוה יכוין שהמקוה הוא שם אהי"ה במילוי ההי"ן, ופעם אחת כשטובל יכוין שטובל בשם זה.
לעיתים שם זה מכונה גם כן 'שם קס"א', כאשר מונים אותו יחד עם מספר האותיות, ואז הוא בגימטריא קס"א, וזו היא הכוונה שצריך לכוין בתיקון לאלפים על פי קבלת האר"י, בשעת תשליך ובשעת התגברות היצר הרע[5].
- 'שם קמ"ג' - במילוי אל"פים: אל"ף ה"א יו"ד ה"א.
הערות שוליים
- ↑ שמות ג, יד.
- ↑ חלק ג יא, א.
- ↑ מסכת פסחים ביאור ההגדה
- ↑ כתר שם טוב ח"א קנ"ו
- ↑ ראה ערך נוצר חסד#באמירת תשליך, לאלפים#באמירת תשליך