עריכת הדף "אדמו"ר"

'''אדמו"ר''' - ר"ת '''אדוננו מורנו ורבנו''', הינו תואר של מנהיג העומד בראש העדה להשפיע להם שפע גשמי ורוחני, להדריכם בדרכי ה' ולהעלותם ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בקב"ה, והוא הנקרא נשיא בישראל.

רבי הינו [[נשמה]] כללית ובו כלולים נשמות כל ישראל והחיות לכולם נמשכת על ידו. כשם שאדם לא יכול להתקיים ללא ראש, כך עם ישראל איננו יכול לחיות ללא 'רבי' - שהוא ה[[משה רבינו]] שישנו בכל [[דור]].

אדמו"ר שונה מרב במשמעותו המקובלת. הרב - ענינו רק לספק מידע בתורה והלכותיה, והרי זו השפעה [[חיצוניות|חיצונית]] בלבד ביחס ל[[עצמותו]] של הרב. ומשום כך, אם אין התלמיד כלי מתאים לקבלת המסר של הרב, כגון אם אין לתלמיד [[שכל]] וכשרונות לקלוט את שכל ה[[תורה]] שלמדו הרב, או אם אין הוא רוצה לקיים את המצוות שלמד, אין הרב יכול לעזור לו. בשונה מכן, השפעתו של רבי היא השפעה [[רוחניות|רוחנית]] הבאה מנשמתו, וחודרת לתוך נשמתו של [[התקשרות|המקושר]] אליו.

== דרגות שונות ==

גם בין האדמו"רים והשפעותיהם ישנן דרגות שונות.

=== דרגת "ראש וקצין"===

יש מי שמצד מדריגת נשמתו הוא שוה - או קרוב בערכו - לבני העדה הקשורים אליו, ואין בנשמתו מעלה מיוחדת לגבי שאר [[יהודים]], אלא מכיון שעוסק בתורה ובמעשים טובים - מתלקטים אליו אנשים שונים ומכתירים אותו עליהם ל"ראש ולקצין" ומתקשרים אליו ב[[כתב התקשרות]], כדי לדבק בו ובתורתו ולקבל ברכתו, והוא עצמו - להיותו ירא שמים ותלמיד חכם, משפיע לטובה ומחנך את מקושריו ביראת ה'.

ומכיון ש"קול המון כקול [[שדי]]", הרי כשצבור מישראל מכתירים מאן-דהוא ל[[מלך]], ומאן מלכי - רבנן, הריהו מקבל השראה עילאית וכוחות עליונים, עד שהשפעתו ו[[ברכה|ברכותיו]] פועלות את פעולתן, הן בגלל כח הציבור שמיצג, והן מצד גודל מעלת רוחניות [[עבודת השם|עבודתו את ה']] בתורה ו[[מצוות]].

=== דרגת "ראש ומוח" ===

יש מי שנשמתו גבוהה יותר משאר בני אדם, היינו משרש גבוה [[עולמות אבי"ע|ומעולם עליון]] יותר משאר בני אדם, ואילו [[נשמה|נשמות]] מקושריו הן בבחינת ניצוצות מנשמתו הכללית.

נשמות גבוהות אלו הן בבחינת "ראש ומוח" לגבי נשמות שאר בית ישראל, כי החיות של שאר בני ישראל, היא מהצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם, והם המספקים [[מזון]] רוחני לכל אחד ואחד לפי ערכו.

ואף על פי שאינה [[נשמה]] כללית של כלל ישראל, אלא רק של בני עדתו הנלווים אליו, מכל מקום השפעתו גדולה וחזקה יותר על צאן מרעיתו - מהשפעת איש רגיל שנתמנה על ידי הציבור להיות להם ל"ראש וקצין", היינו, מנהיג רוחני שמנויו בא רק מכח הציבור שמינהו.
היות והיא נובעת מגודל מעלת נשמתו, שהיא בעלת משקל גדול יותר בהשפעה - ממשקל ההשפעה - בגין פעולותיו הטובות בתורה ומצוות.

אולם אף על פי כן, מכיון שאין נשמתו כללית לכלל ישראל, אלא רק לבני עדה מסויימת, הנה אף שהשפעתו נובעת ממעלת נשמתו, ולא רק ממעלת-רוחניות עבודתו ב[[תורה]] ו[[מצוות]], מכל מקום אין השפעתו נובעת מעצם פנימיות נשמתו, אלא מחיצוניותה בלבד. זאת אומרת שאף על פי שהוא עצמו צדיק גדול הדבק בה' במדריגה נעלית, ומקבל שפע אלקי גדול, אבל השפעתו למקושריו היא פחותה וחיצונית - ביחס לפנימיות עצמו, וממדריגה נמוכה ממדריגת עצמו.

ולכן אינה דומה כלל מעלת ההשפעה שמקבלים ממנו מקושריו - גם הנעלים ביותר - למעלת האדמו"ר עצמו.

=== מדרגת רבי===
{{ערך מורחב|ראש בני ישראל}}
המדריגה והמעלה הגבוהה ביותר בנשיאות היא מעלת רעיא מהימנא - [[משה רבינו]] - הראשון שתוארו "[[רבי]]".

נשמתו היא [[נשמה]] מ[[עולם האצילות]] מהמדריגה הגבוהה ביותר, והיא נשמה כללית הכוללת את כל ישראל, והוא הנבחר מכל המין האנושי להיות ה[[ממוצע המחבר]] את כל ישראל אל הקב"ה, ועל-ידם הוא מעלה את כל הבריאה וההויה הקיימת, להיות כרצון ה'.

במהלך [[משפט הספרים]] נדרש [[הרבי]] להגדיר מהי מהותו של "רבי", כדי שגם השופט הגוי יבין מהו רבי, ומהו תפקידו העיקרי.

בפתק נדיר שכתב הרבי באותה תקופה, מגדיר הרבי באותיות ברורות מהו תפקידם של אדמו"רי חב"ד, וקובע כי עיקר שליחותו הנפשית של האדמו"ר היא לנהל ולעודד את עדת החסידים, ולהראות בזה דוגמה חיה עד כדי [[מסירות נפש]] בפועל. רק לאחר זה, באים חייו הפרטיים של האדמו"ר, אך בשום פנים ואופן לא ייתכן שחייו הפרטיים של האדמו"ר יסיטו אותו מתפקידו העיקרי.

==הגעה למדרגה זו==
מקובל לכנות יחידי סגולה בלבד בתואר '''אדמו"ר''', אך הרבי מציין שזוהי מדרגה השייכת לכל יהודי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי הריי"צ|נשיא דורנו]] ברשימותיו אודות תולדות [[הצמח צדק]] - מתאר כל אחד ואחד מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)#משפחתו|בניו]] בתואר "אדמו"ר"! ויש לומר, שמזה ישנה הנתינת-כח לכל אחד ואחד מאתנו, בתוך [[עם ישראל|כלל ישראל]], לקחת את ה"רחבות" וה"התפשטות" שבתואר "אדמו"ר"!
ואף שלכאורה, נאחזים חיל ורעדה כשאומרים מילה זו, הרי... בעמדנו לאחרי ה[[סוכות|יום טוב]], שבו אומר כל יהודי ב[[תפילה]]... "ויתקיים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה'", היינו, שיתקיים בכל אחד ואחד מאתנו מה שנאמר בנבואה על [[משיח]] צדקנו... ישנה גם הנתינת-כח לכל אחד ואחד מישראל לקחת את הרחבות וההתפשטות שבתואר אדמו"ר.|מקור=שיחת ליל [[הושענא רבה]], [[תשנ"ב]] - [[בלתי-מוגה]]}}

{{מבט}}
גרסה אחרונה		הטקסט שלך
שורה 43:		שורה 43:
	ואף שלכאורה, נאחזים חיל ורעדה כשאומרים מילה זו, הרי... בעמדנו לאחרי ה[[סוכות\|יום טוב]], שבו אומר כל יהודי ב[[תפילה]]... "ויתקיים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה'", היינו, שיתקיים בכל אחד ואחד מאתנו מה שנאמר בנבואה על [[משיח]] צדקנו... ישנה גם הנתינת-כח לכל אחד ואחד מישראל לקחת את הרחבות וההתפשטות שבתואר אדמו"ר.\|מקור=שיחת ליל [[הושענא רבה]], [[תשנ"ב]] - [[בלתי-מוגה]]}}		ואף שלכאורה, נאחזים חיל ורעדה כשאומרים מילה זו, הרי... בעמדנו לאחרי ה[[סוכות\|יום טוב]], שבו אומר כל יהודי ב[[תפילה]]... "ויתקיים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה'", היינו, שיתקיים בכל אחד ואחד מאתנו מה שנאמר בנבואה על [[משיח]] צדקנו... ישנה גם הנתינת-כח לכל אחד ואחד מישראל לקחת את הרחבות וההתפשטות שבתואר אדמו"ר.\|מקור=שיחת ליל [[הושענא רבה]], [[תשנ"ב]] - [[בלתי-מוגה]]}}

−	~~[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]~~	+	{{מבט}}