הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת הקודש - סימן י"ג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
'''פרק י"ג''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי ישנם שני מיני עובדי ה', מבחינת שמאל ומבחינת ימין. בעוד שצד שמאל הוא עבודת ה' מתוך אופן של צמצום והסתר, צד ימין הוא עבודת ה' באופן של [[ספירת החסד|חסד]] והתרחבות. עם זאת, בכל אדם ישנם את שתי הבחינות, ועליו לכלול בעבודתו את שניהם.
+
'''אגרת הקודש י"ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'''
  
==מבוא לפרק==
+
==מבוא==
 +
בעשר האגרות הקודמות{{הערה|מאגרת ג' עד אגרת י"ב}} מובאים טעמים רבים ושונים מדוע חייב אדם לתת צדקה בהרחבה.{{ש}}
 +
מוסיפה אגרת זו שגם מי '''שכל''' הסיבות לעיל לא שייכות אצלו{{הערה|או משום שנשמתו מהגבורות, או מצד מצבו הרוחני הנעלה.}}, הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" - גם הוא צריך לתת צדקה '''בהרחבה'''.{{ש}}
 +
*יש להעיר, שלא כל האגרת{{הערה|שנשלחה לכל הקהילות ע"י ציר מיוחד לגביית צדקה.}} הובאה בתניא. בשלימותה היא מודפסת [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|באג"ק אדמו"ר הזקן]].
  
"מה רב טובך שצפנת ליראיך" הטוב והחסד הרב נמצא אצל הירא את השם באופן מוצפן ונעלם. וזאת משום היות שורש נשמתו מצד הגבורה והיראה. כי בישראל ישנם נשמות מצד החסד כמו "בית הלל" מלשון "בהלו נרי עלי" אור ושפע של חסד, או נשמות ששורש נשמתם מצד הגבורה כ"בית שמאי" מלשון "שמאות והערכה" כלומר בדיקת מצב תמידית הבאה משורת הדין והגבורה. יהודי צריך להיות מאוזן מחסד וגבורה ושתיהן צריכות להיות בגלוי ולא מוצפנות ונעלמות.
+
==גוף האגרת==
==גוף הפרק==
 
 
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ג}}}}
 
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ג}}}}
  
==סיכום הפרק==
+
==סיכום==
בכלל עובדי השם יש שתי בחינות חלוקות מצד שורש נשמתם, מבחינת ימין ושמא, שמאל היא מידת הצמצום וההסתר ומניעת ההתפשטות וממנה נמשך עבודת השם על פי הדין. וימין היא מידת ההרחבה וההתפשטות וממנה נמשך עבודת השם לפנים משורת הדין.
+
בתחילת האגרת מבאר [[אדמו"ר הזקן]] שבנשמות ישראל ישנם שני סוגים כלליים: בעלי החסד{{הערה|שנשמתם מבחינת הימין העליון.}}, ויראיך{{הערה|שנשמתם מבחינת השמאל העליון.}}.
 +
בהמשכה מוסבר שכל אחד מהסוגים כלול גם מהשני (ולכן גם ביראים צפון חסד בלי גבול).
 +
ולכן התביעה (לתת צדקה '''בהרחבה''') היא גם מהיראים.
  
אף בית הלל ובית שמאי אלו נוהגים להקל ואלו נוהגים להחמיר באים מצד שורש נשמתם זה מצד הגבורה וזה מצד החסד. וגם אברהם אבינו עליו השלום נקרא אברהם אהובי מצד החסד ויצחק אבינו עליו השלום נקרא פחד יצחק ששורש נשמתו מצד הגבורה.
+
==מושגים יסודיים בפרק==
 
+
*[[התכללות#התכללות הנשמות|התכללות הנשמות]]
אך כל זה בגלוי אבל בפנימיות יש להכליל מידת החסד במידת הגבורה וכן להיפך כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו שלמרות היותו חסד בגלוי עקד את בנו לשחיטה. וכן בית הלל ובית שמאי ישנם מקומות שאלו המחמירים תמיד דווקא מקילים ואילו המקלים תמיד דווקא מחמירים.
 
 
 
בכלל הטוב הנסתר הוא יותר נעלה מהגלוי ובהתנהגות זו של הבחינה הנסתרת דווקא מעוררים את החסד הנסתר והנעלה יותר שבא מצד הבורא יתברך למרות שהוא צפון ונסתר כי הוא בא בדרך מקיף וסובב מלמעלה. ולכן נדרש אף מאיתנו להתנהג בגלוי מההסתר.
 
  
==מושגים יסודיים בפרק==
 
{{להשלים}}
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[https://abc770.org/article_node_4735/ תניא לעם] באתר חב"ד אור איו סוף
 
*[https://abc770.org/article_node_4735/ תניא לעם] באתר חב"ד אור איו סוף
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
 
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

גרסה מ־06:26, 10 בינואר 2021

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

אגרת הקודש י"ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך

מבוא

בעשר האגרות הקודמות[1] מובאים טעמים רבים ושונים מדוע חייב אדם לתת צדקה בהרחבה.
מוסיפה אגרת זו שגם מי שכל הסיבות לעיל לא שייכות אצלו[2], הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" - גם הוא צריך לתת צדקה בהרחבה.

גוף האגרת

אגרת י"ג
יג מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל עובדי השם יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת ימין ושמאל דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה', כמו בצדקה להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב "ואתהלכה ברחבה" כו', וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצריך להיות קודם אך בחינת ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו':

והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא מדת החסד והאהבה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש מדת הגבורה ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו', ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גילוי והעלם שבמדת יצחק הפחד הוא בבחינת גילוי והאהבה מסותרת בבחינת העלם והסתר וההיפך במדת אברהם אבינו ע"ה, וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחינת שמאל הנקרא בשם יראיך כמדת בית שמאי. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון, אף על פי כן הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחינת ימין, ושתיהן הן מבחינת גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וזהו שכתוב מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחינת זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחינת זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממש). ואמר על כן אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחינת בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת בגוף, לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא רב חסד. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו מדת הדין ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת סובב כל עלמין וטמירא דכל טמירין הנקרא כתר עליון, וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו':

סיכום

בתחילת האגרת מבאר אדמו"ר הזקן שבנשמות ישראל ישנם שני סוגים כלליים: בעלי החסד[4], ויראיך[5]. בהמשכה מוסבר שכל אחד מהסוגים כלול גם מהשני (ולכן גם ביראים צפון חסד בלי גבול). ולכן התביעה (לתת צדקה בהרחבה) היא גם מהיראים.

מושגים יסודיים בפרק

קישורים חיצוניים

הקודם:
פרק י"ב
פרקי אגרת הקודש הבא:
פרק י"ד

הערות שוליים

  1. מאגרת ג' עד אגרת י"ב
  2. או משום שנשמתו מהגבורות, או מצד מצבו הרוחני הנעלה.
  3. שנשלחה לכל הקהילות ע"י ציר מיוחד לגביית צדקה.
  4. שנשמתם מבחינת הימין העליון.
  5. שנשמתם מבחינת השמאל העליון.