הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת הקודש - סימן ט'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (חלוקה בוט העביר את הדף אגרת הקודש - סעיף ט' לשם אגרת הקודש - סימן ט': החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| − | + | ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי '''לגלות בו רצון ה'''' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם). | |
| + | ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר '''ע"י מצוות מעשיות''' - עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה{{הערה|כי צדקה היא כללות כל המצוות, ועד שבכל הש"ס נקרת "מצווה" סתם.}}. | ||
| + | |||
| + | וע"י נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד). | ||
==מושגים יסודיים== | ==מושגים יסודיים== | ||
גרסה מ־13:47, 9 באוגוסט 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ט' - אהובי אחיי
תוכן עניינים
מבוא
אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שע"י צדקה קשור יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"[1] אלא כל היום כולו!
גוף האגרת
| אגרת ט' |
|---|
| ט אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי, באתי כמזכיר ומעורר ישנים בתרדמת הבלי הבלים ולפקוח עיני העורים יביטו, לראות להיות כל ישעם וחפצם ומגמתם לכל בהם חיי רוחם במקור מים חיים חיי החיים כל ימי חייהם מנפש ועד בשר, דהיינו כל מילי דעלמא ועסקי פרנסה, לא יהיה כאלו דעבדין לגרמייהו ולא יהיה בית ישראל כעובדי עבודת גילולים דזנין ומפרנסין ומוקרין לנשייהו ובנייהו מאהבה, כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כתיב, דהיינו שגם בעניני ארץ לא יפרידו [נ"א יפרדו] מאחד האמת חס ושלום להעיד עדות שקר ח"ו בקריאת שמע ערב ובוקר בעינים סגורות ה' אחד בד' רוחות ובשמים ממעל ובארץ מתחת, ובפקוח עיני העורים התעיף עיניך בו ואיננו חס ושלום, אך בזאת יאות לנו להיות [נ"א בהיות] כל עסקינו במילי דעלמא, לא לגרמייהו כי אם להחיות נפשות חלקי אלקות ולמלאות מחסוריהם בחסד חנם, שבזה אנו מדמין הצורה ליוצרה ה' אחד אשר חסד אל כל היום, חסד של אמת להחיות העולם ומלואו בכל רגע ורגע, רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה. על כן אהוביי אחיי שימו נא לבבכם לאלה הדברים הנאמרים בקצרה מאד, (ואם ירצה ה' פה אל פה אדבר בם בארוכה) איך היות כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה כמו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה, ולא אמרו רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמילות חסדים אלא בימיהם שתלמוד תורה היה עיקר העבודה אצלם ועל כן היו חכמים גדולים תנאים ואמוראים. מה שאין כן בעקבות משיחא שנפלה סוכת דוד עד בחינת רגלים ועקביים שהיא בחינת עשיה, אין דרך לדבקה בה באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דילה [נ"א דיליה] כי אם בבחינת עשיה גם כן שהיא מעשה הצדקה כידוע למשכילים שבחינת עשיה באלקות היא בחינת השפעת והמשכת החיות למטה מטה למאן דלית ליה מגרמיה כלום, וכל הזובח את יצרו בזה ופותח ידו ולבבו אתכפיא סטרא אחרא ומהפך חשוכא לאור השי"ת השוכן עלינו בבחינת עשיה בעקבות משיחא, ויזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון כו': |
סיכום
ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי לגלות בו רצון ה' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם). ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר ע"י מצוות מעשיות - עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה[2].
וע"י נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).
מושגים יסודיים
קישורים חיצוניים
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף
| הקודם: פרק ח' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י' |
