אגודת ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל [1], אך פרש הימנה[2]. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[3]

אישי חב"ד באגו"י

כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב מרדכי דובין, הרב אברהם חיים נאה, הרב אליעזר מזרחי.

דעת הרבי

הרבי הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור[4] הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה[דרוש מקור].

באופן חד -פעמי הורה הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת תשמ"ט.

בחירות תשמ"ט

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בחירות תשמ"ט

בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל אחד מבני ברק מסע תעמולה והשמצות נגד חסידות חב"ד והעומד בראשה - הרבי. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.

עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' ואחיו בעל ה'פני מנחם' מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".

לאור המצב המיוחד הורה הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.

חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה[5], שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים [6], בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.

איחוד עם פועלי אגודת ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חזית טכנית

מר שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת מדינת ישראל, בשליחות החזון איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).

נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".[7]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הרש"ב גם הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
  2. משום שחשש שהוועד המוציא-לפועל של האגודה יעשה פעולות על-דעת עצמו, ויתחבר לציונים. ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת "גופים שונים", בניגוד להחלטת האגודה. וראה בחוברת "בין גלות לגאולה" באריכות.
  3. צילום המכתב
  4. רש"י דברים לא, ז.
  5. לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא היתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד
  6. רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי
  7. חב"ד אינפו