עריכת הדף "אברין דמלכא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברין דמלכא|אחר=משמעות אחרת של האברים|ראו=[[אברים|אברים - פירושונים]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברין דמלכא|אחר=משמעות אחרת של האברים|ראו=[[אברים|אברים - פירושונים]]}} | ||
| − | "רמ"ח פקודין אינון רמ"ח '''אברין דמלכא'''" | + | כתוב בתיקוני הזוהר: "רמ"ח פקודין אינון רמ"ח '''אברין דמלכא'''". |
| − | + | והכונה בזה, כמו [[אברים (בגוף)|שהאברים בגוף האדם]], נבראו - ועשויים בהרכב פיזיולוגי - מותאם לחיות ו[[כוחות הנפש]] המתלבשים ומתגלים בהם, והיינו שהכוחות הרוחניים מורגשים באברים הגשמיים, והדבר מתבטא בשני דברים; | |
| − | א) באורך זמן קיומם של אברי הגוף, כי | + | א) באורך זמן קיומם של אברי הגוף, כי ה[[גוף]] מצד עצמו הוא הוה ונפסד, שנרקב ומתפרק ליסודותיו - מרכיביו, ועל ידי שהנפש מלובשת בו הוא מתקיים לאורך ימים ושנים. |
| − | ב) בבחינת תיפקודם. שאברי גוף האדם הם [[לבוש]] לנפשו ובטלים לגמרי אליה מכל וכל, כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו או רגלו הן נשמעות לרצונו תכף ומיד בלי שום צווי ואמירה להן ובלי שום שהייה כלל אלא כרגע ממש כשעלה ברצונו, ובאמצעותם גם נמשכים הכוחות ומתגלים אל הפעולות - מחוץ להם. | + | ב) בבחינת תיפקודם. שאברי [[גוף]] האדם הם [[לבוש]] לנפשו ובטלים לגמרי אליה מכל וכל, כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו או רגלו הן נשמעות לרצונו תכף ומיד בלי שום צווי ואמירה להן ובלי שום שהייה כלל אלא כרגע ממש כשעלה ברצונו, ובאמצעותם גם נמשכים הכוחות ומתגלים אל הפעולות - מחוץ להם. |
כך מעשה המצוות שהאדם מקיים, הוא "לבוש" הפנימי לפנימיות רצון העליון, שממעשה זה נמשך אור וחיות [[רצון העליון]] להתלבש בעולמות. | כך מעשה המצוות שהאדם מקיים, הוא "לבוש" הפנימי לפנימיות רצון העליון, שממעשה זה נמשך אור וחיות [[רצון העליון]] להתלבש בעולמות. | ||
| − | דהיינו שהחיות המחיה את החומר שבו נעשית המצוה, בטלה לרצון ה' כביטול אברי | + | דהיינו שהחיות המחיה את החומר שבו נעשית המצוה, בטלה לרצון ה' כביטול אברי ה[[גוף]] לנשמה. וכן כח העשיה של ה[[נפש האלוקית]], הפועל את פעולת המצוה - אף הוא בטל וקשור ל[[רצון העליון]] כנ"ל, וכן גם אברי ה[[גוף]] הגשמי המקימים את המצוה - אף הם בטלים לרצון ה'. אלא היות שאברי ה[[גוף]] - מציאות גשמית, הרי ביטולם הוא רק כ[[מרכבה]] אל הרוכב, ולא כגוף אל הנשמה. |
| − | (זאת ועוד אחרת, שגם כח [[נפש החיונית]] הבהמית המחיה את | + | (זאת ועוד אחרת, שגם כח [[נפש החיונית]] הבהמית המחיה את ה[[גוף]] בחיות טבעית, אף היא משתתפת במעשה המצוות, שהרי בלעדה אין ה[[נפש האלקית]] יכולה להתלבש בגוף להחיותו ולהפעילו במעשה המצוות, ולכן אף היא בטלה וקשורה לרצון ה' - אור אין-סוף. |
| − | וכדוגמת האברים הגשמיים - כך גם ה[[נפש הבהמית]] הקשורה בהם, הנה ביטולה לה' הוא רק | + | וכדוגמת האברים הגשמיים - כך גם ה[[נפש הבהמית]] הקשורה בהם, הנה ביטולה לה' הוא רק כ[[ביטול]] המרכבה אל הרוכב, וכן גם כללות [[קליפת נוגה]] שבכל העולמות שממנה נמשכה [[נפש]] זו, אף היא מתעלה ונעשית כמרכבה לה'). |
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
