אברהם צבי סגל לנדא
הרב אברהם צבי סג"ל לנדא (פאלמאן), (נולד בז' טבת ה'תרע"ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע"ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
תולדות חיים
בצעירותו
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' חסיד של אדמו"רי רוזין, ומגזע בעל ה"נודע ביהודה", וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי'
בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל אדמו"ר הריי"צ אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח"י תמוז של המשפיע דישיבת תו"ת ווילנא, הרב יהושע אייזיק ברוך, לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" [ כך כינו אותו חביריו של הרב מנחם זאב גרינגלס באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום...
בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'יוסף וינברג ועוד] את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.
כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).
בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע"י הנאצים. אדמו"ר הריי"צ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו הת' יצחק דוד גרונר , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"צ .
נישואים
ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
בשבת האופרופעניש שלפני חתונתו דיבר הרבי[1] אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה.
אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ"י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.
בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר התהילים של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא שקה"ת הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.
הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב יוסף גולדשטיין ע"ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב אליהו ייאכיל סימפסון (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.
מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב חודוקוב, ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה.
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
אחר ג' תמוז תשנ"ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח.
בערך בשנת תש"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.
נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע"ט כשהוא בן מאה.
משפחתו
- בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי
- בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס
- בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי
- בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס
קישורים חיצוניים
- אברהם רייניץ, ואברהם בן מאת שנה
כתבה מתוך שבועון בית משיח גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט
הערות שוליים
- ↑ שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש
