אברהם סנדר נמצוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:10, 10 במאי 2021 מאת פדיונר (שיחה | תרומות) (←‏ילדותו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם סנדר נמצוב

הרב אברהם סנדר נמצוב (תר"ל/א[1] - תשכ"ב) היה מחשובי חסידי חב"ד, למדן וגאון, בעל ידע בתורת הנגלה ובחסידות מחבר הספר 'עדות לאסף'.

הרב נמצוב זכה שבהתוועדות י"א שבט תשי"א ביקש מהרבי להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: באתי לגני.

ילדותו[עריכה]

נולד בעיירה קמין שליד העיר ויטבסק בבילורוסיה, בערך בשנת תרל"א לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.

בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו, היא חששה מאוד מהקללות, ולאור כך, פנתה לאחד מבני אדמו"ר הצמח צדק כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב, ובן הרבי פסק כי הוא ידבר, ואכן כך קרה.

לאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר בילדותו, שלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה יילמד, אך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא בצאר, בהיותו בן עשרים, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.

לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שקמה באותה תקופה.

אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו"ר הרש"ב, אלא רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד בתומכי תמימים. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב אלחנן מרוזוב.

לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, התחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.

בשנת תרס"ד, בעיצומה של מלחמת רוסיה נגד יפן, הורה לו אדמו"ר הרש"ב להגר לאנגליה.

ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.

בשנים בהם התגורר הראי"ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!".

בחודש שבט תרצ"ז, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ליחידות. בשעת היחידות אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת". ואכן כך היה, וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.

בשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב לארצות הברית והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.

קשריו עם הרבי[עריכה]

בשנת תשי"א, כשעה לאחר תחילת התוועדות י"א שבט תשי"א, קם הרב אברהם סנדר ממקומו, שהיה מאחורי כסא הרבי, ששהה ב770 באותם הימים והכריז, כי "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות".

ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס, ובו מאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י.

מסופר, כי לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.

ההתוועדות נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. עוד מתואר, כי לאחר שסיים הרבי, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן[2].

פטירתו[עריכה]

לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ביום טוב שני של חג השבועות, בשנת תשכ"ב חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל לבית רפואה.

באותו יום, הרב אברהם סנדר נפטר, בהיותו בן 97. הרב אברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.

חיבוריו[עריכה]

  • "עדות לאסף" - ספר חידושים שכתב במשך השנים, שיצא לדפוס בערוב ימיו. בהקדמתו נכתב שהספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת".

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לא ידוע לנו תאריך לידתו המדויק אלא רק שנת הלידה הלועזית שלו - 1870, שרובה חל בשנת תר"ל אך הסתיימה בשנת תרל"א
  2. ראו ספר ימי בראשית עמודים 381, 383 - מזכרון הרב יהודה לייב גרונר. לעומת זאת, חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב יואל כהן, הרב זושא פויזנר) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה[דרוש מקור].