הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם סנדר נמצוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(40 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:נמצוב.jpg|left|thumb|280px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]
+
[[קובץ:נמצוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]
הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל"א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.  
+
הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' ([[תר"ל]]/[[תרל"א|א]]{{הערה|לא ידוע לנו תאריך לידתו המדויק אלא רק שנת הלידה הלועזית שלו - 1870, שרובה חל בשנת תר"ל אך הסתיימה בשנת תרל"א}} - [[תשכ"ב]]) היה מחשובי חסידי חב"ד, למדן וגאון, בעל ידע בתורת הנגלה ובחסידות מחבר הספר 'עדות לאסף'.
  
הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]]. היה איש אמת ונחשב לתלמיד חכם דגול. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.
+
הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]].
במשך השנים כתב ספר חידושים "עדות לאסף" שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת", כפי שנכתב בהתחלה.
 
  
 
==ילדותו==
 
==ילדותו==
סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגה, עד שבני העיירה כינוהו ‘אברהם האילם'. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות.  
+
נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל"א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.
  
הדבר נודע לאמו והיא חששה מאוד מהקללות. בצר לה פנתה לאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. "אם הוא שומע, הוא גם ידבר", פסק בן הרבי. אברהם סנדר יצא עם אמו מהבית, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדם.
+
בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו, היא חששה מאוד מהקללות, ולאור כך, פנתה לאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב, ובן הרבי פסק כי הוא ידבר, ואכן כך קרה.
  
בשל אילמותו, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבות, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריף, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל ישיבה בה יחפץ, והם ישלמו לו את כל הוצאותיו: הנסיעה, הספרים, בגדים ואוכל.  
+
לאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר בילדותו, שלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה יילמד, אך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא בצאר, בהיותו בן עשרים, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.
  
עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו ישיבה לנסוע, ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצאר.  
+
לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שקמה באותה תקופה.
  
==בצבא הצאר==
+
אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו [[אדמו"ר הרש"ב]], אלא רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]].
  
בגיל עשרים גוייס לצבא הצאר, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.  
+
לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], התחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.
  
המכשול הראשון שעמד לו, היה האוכל הכשר. אברהם סנדר שמר במסירות נפש על כשרות המזון שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, לחם ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאי, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד לא קיבל את דבריו.
+
בשנת [[תרס"ד]], בעיצומה של מלחמת [[רוסיה]] נגד [[יפן]], הורה לו אדמו"ר הרש"ב להגר לאנגליה.
  
בו במקום הגה מוחו של אברהם סנדר רעיון: "המפקד, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצוני, ולאחר מכן תבדוק את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכל". מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנס.  
+
ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.
  
כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירות, אך אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניו, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. "החזק אותו במשך כמה דקות על יד אחת!" פקד עליו. אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכון.
+
בשנים בהם התגורר הראי"ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!".
  
לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם מלפני שש שנים, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].  
+
ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שהה ב[[פריז]], הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת". ואכן כך היה, וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.
  
==בליובאוויטש==
+
בשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.
  
אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו"ר הרש"ב, רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]] הי"ד.  
+
===קשריו עם הרבי===
 +
בשנת [[תשי"א]], כשעה לאחר תחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]], קם הרב אברהם סנדר ממקומו, שהיה מאחורי כסא הרבי, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז, כי "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות".
  
לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' בצילם של אדמו"ר הרש"ב ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הגיע בברית הנישואין עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילורוסיה ולאחר מכן היה נודד במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים.  
+
ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס, ובו מאמר ד"ה "[[באתי לגני]]" [[תש"י]].
  
==באנגליה==
+
מסופר, כי לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.
  
צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס"ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו אדמו"ר הרש"ב להגר לאנגליה.
+
ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. עוד מתואר, כי לאחר שסיים הרבי, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמודים [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 381], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]]. לעומת זאת, חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[זושא פויזנר]]) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה{{מקור}}.}}.
 
 
ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה.
 
 
 
==התוועדות י"א שבט תשי"א==
 
 
 
כשעה לאחר תחילת [[התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]], קם ממקומו שמאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות". דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי.
 
 
 
ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י.
 
 
 
לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הרב נמצוב בירך ברכת ‘שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.
 
 
 
ההתוועדות נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. לאחר שסיים, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן.  
 
 
 
==קווים לדמותו==
 
 
 
ר' אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת, המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מורא.  
 
 
 
גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאוד. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים - לחם וגם ניצח.
 
 
 
כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאל.
 
 
 
ר' אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. לאחר יום עבודה בשחיטה, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.
 
 
 
במשך השנים כתב ספר חידושים "עדות לאסף" שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת", כפי שנכתב בהתחלה.  
 
 
 
בשנים בהם התגורר הראי"ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!"
 
 
 
בחודש שבט תרצ"ז, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת". ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.  
 
  
 
==פטירתו==
 
==פטירתו==
 +
לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]], בשנת [[תשכ"ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]].
  
בשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב לארצות הברית והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.  
+
באותו יום, הרב אברהם סנדר נפטר, בהיותו בן 97. הרב אברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.
 
 
לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]] [[תשכ"ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשה, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח.  
 
  
כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו, והוא בן 97. הוא זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.
+
==חיבוריו==
 +
*"עדות לאסף" - ספר חידושים שכתב במשך השנים, שיצא לדפוס בערוב ימיו. בהקדמתו נכתב שהספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת".
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1041 בית משיח 448]  
+
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1041 בית משיח גיליון 448]
 +
*'''[http://www.teshura.com/Nemtzov-%20Shevat%205779.pdf תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]''' (באנגלית) {{PDF}}
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}
 
{{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מנצ'סטר: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לונג-איילנד: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]

גרסה מ־23:10, 10 במאי 2021

הרב אברהם סנדר נמצוב

הרב אברהם סנדר נמצוב (תר"ל/א[1] - תשכ"ב) היה מחשובי חסידי חב"ד, למדן וגאון, בעל ידע בתורת הנגלה ובחסידות מחבר הספר 'עדות לאסף'.

הרב נמצוב זכה שבהתוועדות י"א שבט תשי"א ביקש מהרבי להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: באתי לגני.

ילדותו

נולד בעיירה קמין שליד העיר ויטבסק בבילורוסיה, בערך בשנת תרל"א לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.

בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו, היא חששה מאוד מהקללות, ולאור כך, פנתה לאחד מבני אדמו"ר הצמח צדק כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב, ובן הרבי פסק כי הוא ידבר, ואכן כך קרה.

לאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר בילדותו, שלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה יילמד, אך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא בצאר, בהיותו בן עשרים, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.

לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שקמה באותה תקופה.

אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו"ר הרש"ב, אלא רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד בתומכי תמימים. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב אלחנן מרוזוב.

לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, התחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.

בשנת תרס"ד, בעיצומה של מלחמת רוסיה נגד יפן, הורה לו אדמו"ר הרש"ב להגר לאנגליה.

ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.

בשנים בהם התגורר הראי"ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!".

בחודש שבט תרצ"ז, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ליחידות. בשעת היחידות אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת". ואכן כך היה, וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.

בשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב לארצות הברית והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.

קשריו עם הרבי

בשנת תשי"א, כשעה לאחר תחילת התוועדות י"א שבט תשי"א, קם הרב אברהם סנדר ממקומו, שהיה מאחורי כסא הרבי, ששהה ב770 באותם הימים והכריז, כי "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות".

ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס, ובו מאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י.

מסופר, כי לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.

ההתוועדות נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. עוד מתואר, כי לאחר שסיים הרבי, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן[2].

פטירתו

לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ביום טוב שני של חג השבועות, בשנת תשכ"ב חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל לבית רפואה.

באותו יום, הרב אברהם סנדר נפטר, בהיותו בן 97. הרב אברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.

חיבוריו

  • "עדות לאסף" - ספר חידושים שכתב במשך השנים, שיצא לדפוס בערוב ימיו. בהקדמתו נכתב שהספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת".

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לא ידוע לנו תאריך לידתו המדויק אלא רק שנת הלידה הלועזית שלו - 1870, שרובה חל בשנת תר"ל אך הסתיימה בשנת תרל"א
  2. ראו ספר ימי בראשית עמודים 381, 383 - מזכרון הרב יהודה לייב גרונר. לעומת זאת, חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב יואל כהן, הרב זושא פויזנר) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה[דרוש מקור].