אברהם משולם זלמן לנדא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החסיד רבי אברהם משולם זלמן לנדא היה רבה של העיירה קורניץ ברוסיה הלבנה. מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים

נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'.

כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם.

עם אדמו"ר הזקן

בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע אדמו"ר הזקן משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי ה'חדרים' שיסד רבינו הזקן.

בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש.

הרבי הריי"צ סיפר פעם[1], שהרב שמואל גרונם אסתרמן שמע מר' אברהם לנדא ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) - שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על עץ חיים, ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתלשלות, און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער... ואמר אדמו"ר... אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות... הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות).

ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר בוילנא ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה.

עם אדמו"ר האמצעי והצמח צדק

אחר פטירת אדמו"ר הזקן התקשר לבנו האדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן לאדמו"ר הצמח צדק.

מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר מאמר דא"ח, ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן!

לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל יסורים קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי.

באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה באהבה מיוחדת".

פטירתו

ר' זלמן נפטר בליל כ' כסלו. יום לפני כן, בי"ט כסלו, אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו.

אדמו"ר הריי"צ התעניין על ר' זלמן אצל נכדו, הרב יעקב לנדא[2].

משפחתו

הערות שוליים

  1. שיחת י"ט כסליו תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', עמוד מא.