אברהם יצחק שם טוב
הרב אברהם יצחק שם טוב בנו של הרב בן ציון שם טוב, הינו שליח אדמו"ר שליט"א בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. משמש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, ושנים מסויימות כיהן, ע"פ מינוי הרבי, לאחד מראשי ועד הפועל של האגודה.
הרב שם טוב נולד בברית המועצות בשנת תרצ"ו, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנטולאחר המלחמה הצליח לצאת עם משפחתו מברית המועצות. הגיע בשנת תשי"ג לראשונה ל - 770. כששהה באניה זכה (יחד עם הרב שלום בער פוטרפס) לקבל מברק מיוחד מאדמו"ר שליט"א. היה זה בתאריך י"ג תשרי.
בשנת תשט"ז מונה למנהל פועל[1] של מחנה גן ישראל, יחד עם הרב משה צבי לזר והרב קהת וויס. מאז ועד היום הוא משמש כיו"ר המחנה.
מאז תשל"ב עומד בראש ארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. במסגרת זו יזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארה"ב על ידי הפרזידנט דאז - רונלד רייגן.
בשנות הלמ"דים מונה לעמוד בראש הכינוס התורני ירחי כלה - לזכר רבי לוי יצחק.
זכה להיות מהמתעסקים במשפט הספרים.
בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.
בכ"ב אייר תשנ"ד, בעקבות עתירתם של חלק מחברי אגו"ח לערכאות, הוציאו אחד עשר רבני אנ"ש[2] מכתב בו הם כותבים שהם "לא ציית לדינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[דרוש מקור].
בשנת ה'תשנ"ה, לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של כ"ק אדמו"ר [3], הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא".
בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[4]. לאידך טוענים כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה[5].
בקיץ ה'תש"ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול המל"ח בפסק הדין נכתב שלאברהם שם טוב אין שייכות לארגון המל"ח[דרוש מקור]. כמו"כ נכתב בפסק בדין שאגו"ח כיום הוא ארגון שאינו פעיל[דרוש מקור].
משפחתו
- אביו הרב בן ציון שם טוב ע"ה.
- אחיו הרב מנחם מענדל שם טוב ע"ה.
- אחיו הרב שלום בער שם טוב.
- אחיו ר' ישראל שם טוב.
- גיסו הרב נחמן סודאק.
- גיסו הרב שמואל אזימאוו.
- גיסו הרב שמעון לזרוב.
- גיסו הרב מנחם מענדל ליפסקר.
- בנו ר' לוי שם טוב, יו"ר "ידידי ליובאוויטש האמריקאי".
הערות שוליים
- ↑ יש טוענים שמונה ליו"ר
- ↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
- ↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ חב"ד אינפו
