הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יצחק שם טוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px| אברהם שם טוב]]
+
[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px| אברהם שם טוב]] '''אברהם יצחק שם טוב (רע)''' (שר"י) ([[תרצ"ו]]) בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].  
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' ([[תרצ"ו]]) בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].  
 
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
הרב אברהם נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[ה' באדר]] [[תרצ"ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית [[תשי"ג]] הגיע ל-[[770]]; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום בער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]].
+
אברהם נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[ה' באדר]] [[תרצ"ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית [[תשי"ג]] הגיע ל-[[770]]; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום בער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]].
  
 
בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.
 
בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.
שורה 28: שורה 27:
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בנו הרב [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
+
*בנו [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון.
+
*בנו [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון.
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.
+
*בנו [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.
+
*חתנו [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־04:21, 25 בינואר 2018

אברהם שם טוב

אברהם יצחק שם טוב (רע) (שר"י) (תרצ"ו) בנו של הרב בן ציון שם טוב, הינו שליח הרבי בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית.

תולדות חיים

אברהם נולד לאביו הרב בן ציון ולאמו מרת גולדה בברית המועצות בה' באדר תרצ"ו, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנט. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית תשי"ג הגיע ל-770; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב שלום בער פוטרפס, והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי בי"ג בתשרי.

בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כחוזר יחד עם ידידו הקרוב הרב יואל כהן ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י[1].

עסקנות ציבורית

החל משנת תשכ"ט, כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.

מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין הרבי לנשיאי ארצות הברית. בהקשר זה, הקים בתשל"ב את הארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. ויזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארה"ב על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן[2], הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. בתשל"ד מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

לרגל כ"ף אב תשל"ד, יום ההילולא השלושים של הרב לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א) ייסד את הכינוס התורני ירחי כלה - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה ע"י הרבי ליו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית[3].

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.

בקיץ ה'תש"ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול המל"ח הרבנים (זבל"א) פסקו כי שם טוב (וכמוהו רוב אלו שהיו חברי וועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח.

כתב סירוב

בכ"ב אייר תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר רבני אנ"ש[4] מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[5].

בשנת ה'תשנ"ה, לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של הרבי[6], הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא". לטענת שם טוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת רבני ועד רבני ליובאויטש.

בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[7]. המתנגדים לכך, טענו כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה[8].

משפחתו

הערות שוליים