הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יצחק קאהן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: רבי אברהם יצחק הכהן קאהן, היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. == ה…)
 
(37 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
[[קובץ:אברהם יצחק קאהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
 +
רבי '''אברהם יצחק הכהן קאהן''' ([[ו' טבת]] [[תרע"ד]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ז]]) היה האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של [[המגיד ממעזריטש]].
  
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן, היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת.
+
== התפעל מה[[ביטול]] ==
  
 +
בשנת [[תשי"ט]] ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה[[יחידות]]. כך, למשל, כשנזקק [[הרבי]] לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.
  
== התפעל מה'ביטול' ==
+
האדמו"ר אמר ש[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני [[הרבי]] את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי [[ישראל]] ובפרט בין הלומדים".
  
בשנת [[תשי"ט]] ביקר האדמו"ר מ'תולדות אהרון' זצ"ל אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה'יחידות'. כך, למשל, כשנזקק הרבי לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר ("האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר).
+
במקום אחר {{הערה|1=רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.}} נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה ל[[עבודת התפילה]] וכיוצא בהם.
  
האדמו"ר מ'תולדות אהרן', אמר ש[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני הרבי את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן
+
ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים".
 
  
במקום אחר <REF>רשימת הרב מ.ד.ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101</REF> נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה לעבודת התפילה וכיוצא בהם.
+
== כמו ליובאוויטש ==
  
ביקור נוסף קיים האדמומ'תולדות אהרן' אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
+
בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי {{הערה|1=שיחות-קודש [[תשמ"א]] כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע
 +
מיומן פרטי.}}: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי
 +
ליובאוויטש'.
  
 +
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש..."
  
== כמו ליובאוויטש ==
+
== "האם שקט בגבול"... ==
  
 +
ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: {{הערה|1=מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.}} "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה [[התוועדות]] של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.
  
בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג',
+
"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' {{הערה|1=שהיתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.}} ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם ה[[תפילה]]. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מ[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.
א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי <REF>שיחות-קודש תשמ"א כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע
 
מיומן פרטי</REF>: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי
 
ליובאוויטש'.
 
  
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש...".
+
כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים ב[[חנוכה]] אצל
 +
החיילים, האם אתם מניחים [[תפילין]] עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים ב[[שמחה]] ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת [[תפילין]] לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".{{הערה|1=רוב התוכן בערך זה הוא מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג].}}
  
 +
== אבי היה חסיד גדול של הרבי ==
  
== "האם שקט בגבול"... ==
+
בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ל[[יחידות]] {{הערה|1=תוכן אחת היחידויות פורסמה ב[[בית משיח]] גליון 266.}}. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעת לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...
  
ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: <REF>מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.</REF> "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה התוועדות של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מ'תולדות אהרן' - שהיה קשור לרבי - ולמסור לו את תוכן הדברים.
+
"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=774 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.]}}
  
"בשעה 8 בבוקר הלכתי לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' <REF>שהיתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21</REF> ושאלתי היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגעתי לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסני. אמרתי לו שזה דחוף והוא השיב כי האדמו"ר עדיין קודם התפילה. עמדתי על שלי והצעתי לו: תיכנס ותשאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מהתוועדות של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתי? באין-ברירה נכנס לשאול אדמו"ר הורה להכניסני. ביקשני לשבת ואני מסרתי לו באריכות את דברי הרבי והוא האזין ושמע בהדרת כבוד.
+
== משפחתו ==
 
 
כשסיימתי ורציתי ללכת, עיכבני ושאל אותי: האם אתם עושים מבצעים בחנוכה אצל
 
החיילים? '''השבתי''': כן. '''שאל''': לאן אתם הולכים? '''השבתי''': לכל הארץ, אולם אני אישית נסעתי לבקעת הירדן, לבסיסים ולמוצבים. '''שאל''': האם אתם מניחים תפילין עם החיילים? '''השבתי''': כן. '''שאל''': מה התגובות שלהם? השבתי: הם עושים זאת בשמחה ובהתלהבות.
 
 
 
האדמו"ר ביקש לשמוע פרטים על 'מבצע תפילין' וסיפרתי לו כמה וכמה סיפורים. '''שאל''': איך מקבלים אתכם בצבא בכלל? השבתי: בסבר פנים יפות מאוד. הם מחכים שנבוא אליהם. '''שאל''': בקשר למוצבים ולבסיסים בבקעת הירדן, באיזה תנאים החיילים נמצאים שם? כמו-כן התעניין במרחק בין המוצבים עד הגבול והאם שקט בגבול. '''לסיום אמר לי''': הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".<REF>רוב התוכן בערך זה הוא מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]</REF>
 
  
 +
*בנו רבי '''[[שמואל יעקב קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
 +
*בנו רבי '''[[דוד קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אהרן.
 +
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]|רשימה=אדמו"רי [[תולדות אהרן]]|שנה=[[ו' טבת]] [[תרע"ד]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[דוד קאהן]] מתולדות אהרן והאדמו"ר רבי [[שמואל יעקב קאהן]] מ[[תולדות אברהם יצחק]]}}
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 43: שורה 46:
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
  
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/13921 מתוך תיעוד היחידות עם הרבי בשנת תשכ"א]
 +
 +
{{חצרות}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
+
[[קטגוריה:אדמו"רי בית שומר אמונים|קאהן אברהם יצחק]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
+
[[קטגוריה:ירושלים: אדמו"רים]]

גרסה מ־15:20, 19 במאי 2020

האדמו"ר

רבי אברהם יצחק הכהן קאהן (ו' טבת תרע"ד - כ"ז כסלו תשנ"ז) היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של המגיד ממעזריטש.

התפעל מהביטול

בשנת תשי"ט ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך היחידות. כך, למשל, כשנזקק הרבי לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.

האדמו"ר אמר ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני הרבי את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים".

במקום אחר [1] נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה לעבודת התפילה וכיוצא בהם.

ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.

כמו ליובאוויטש

בשנת תשמ"א בשיחה עם הגאון ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס, שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי [2]: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי ליובאוויטש'.

נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש..."

"האם שקט בגבול"...

ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: [3] "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה התוועדות של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.

"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' [4] ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם התפילה. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מהתוועדות של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.

כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים בחנוכה אצל החיילים, האם אתם מניחים תפילין עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים בשמחה ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".[5]

אבי היה חסיד גדול של הרבי

בנו רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ליחידות [6]. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעת לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...

"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.[7]

משפחתו

הקודם:
האדמו"ר רבי אהרן ראטה משומרי אמונים
אדמו"רי תולדות אהרן
ו' טבת תרע"ד - כ"ז כסלו תשנ"ז
הבא:
האדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות אהרן והאדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא

הערות שוליים

  1. רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.
  2. שיחות-קודש תשמ"א כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע מיומן פרטי.
  3. מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.
  4. שהיתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.
  5. רוב התוכן בערך זה הוא מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג.
  6. תוכן אחת היחידויות פורסמה בבית משיח גליון 266.
  7. האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.