הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם גולדברג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""")
(עריכה מחדש)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:גולדברג.jpg|left|thumb|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת תנש"א]]  
+
[[תמונה:גולדברג.jpg|left|thumb|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת [[תנש"א]]]]  
הרב '''אברהם גולדברג''' ע"ה נולד בחג הגאולה [[י"ב תמוז תרפ"ז|יב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל. הוא נולד לאביו הרב יצחק שי', חסיד ברסלב שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע ע"ה שנמלטה מבסרביה.  
+
הרב '''אברהם גולדברג''', ([[י"ב תמוז]] [[תרפ"ז]] - [[י"ג ניסן]] [[תשס"ג]]), ממייסדי ועסקני [[צפת|הקהילה החב"דית בצפת]]. פעיל נמרץ ב[[הפצת המעיינות]] והפצת [[בשורת הגאולה]]. ממייסדי ישיבת [[בית לוי יצחק|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.
  
הרב גולדברג היה עסקן פעלתן ובעל מרץ. היה מה[[חסיד]]ים הראשונים שהתיישבו ב[[צפת]] על פי הוראת [[הרבי]] מלך המשיח. במשך כשלושים שנה פעל בתחומים רבים; יזם ועסק במבצעי ומוסדות הרבי ובמגוון תחומים נוספים למען הקהילה. הוא היה ממקימי הישיבה הגדולה [[בית לוי יצחק]] בצפת ונטל חלק מכריע בהקמת קריית המבנים של ‘[[בית חנה צפת]]'. בשנים האחרונות פעל במרץ עם העולים החדשים ובענייני הפצת בשורת הגאולה.
+
== תולדות חייו ==
 +
=== בברית המועצות ===
 +
הרב גולדברג נולד ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, [[רוסיה]]. הוא נולד לאביו הרב יצחק, [[ברסלב|חסיד ברסלב]] שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה.  
  
ביום י"ג ניסן תשס"ג, יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בשיאן של ההכנות לחג החירות, נפטר בפתאומיות.  
+
בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה ל[[סמרקנד]] ומאוחר יותר ל[[טשקנט]], שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים.
  
==ילדותו==
+
בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם בשבת נמנעו בתכלית מלהופיע בבית הספר. בשעות אחר הצהריים למד [[תורה]] יחד עם אביו והרב [[לוי פרסמן]], מחסידי חב"ד בעיר.
 +
בגיל עשר נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף תומכי תמימים בסמרקנד]].
  
בצ'יליאבינסק לא היו יהודים רבים ששמרו מצוות, ומכיון שכך היה קושי לחנך את הילדים כראוי בעיר זו. זו הסיבה שהמשפחה עברה להתגורר ב[[סמרקנד]], וכעבור שנתיים הגיעה ל[[טשקנט]]. אברהם היה אז בן שבע שנים בלבד. בערים אלו היה ריכוז גדול של יהודים שומרי מצוות, ובתוכם חסידי חב"ד רבים.  
+
=== בארץ הקודש ===
 +
בשנת [[תשכ"ט]], כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של רוסיה נשלח ל[[ארץ הקודש]], שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ב[[רמת גן]]. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך.
  
בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד ב'שקולע', אולם בשבת היו מדירים רגליהם מבית הספר.
+
בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט וסמרקנד נכנס להמשך הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
  
אברהם הקטן השלים את לימודי היהדות עם אביו ועם הרב לוי פרסמן, עמם למד כל יום בשעות אחר הצהרים. בגיל עשר נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]].
+
באותה שנה הגיע אביו לבקרו ב[[ניו יורק]] והתקבל ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' [[יעקב פלס]] מ[[כפר חב"ד]], שם קבע את מקום מגוריו.
  
==בארץ הקודש==
+
נפטר בפתאומיות ב[[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
  
בשנת תשכ"ט, בהיותו כבן 18 קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, זאת לאחר בקשות חוזרות ונשנות במשך שנים רבות.
+
== עסקנותו ופעילותו ==
 +
=== בשליחות בצפת ===
 +
בשלהי שנת [[תשל"ד]] עבר עם משפחתו ל[[צפת]], והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד [[הרבי]], שנתן הוראה לרב [[לייבל קפלן]] לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות.
  
הוריו לא המתינו עד לזמן יציאתם שלהם, וברגע שהתאפשר, שלחוהו לארץ הקודש, שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ברמת גן. בני המשפחה התפלאו מאד לראות בחור ישיבה לכל דבר עומד מולם. הם ידעו כי כמעט בלתי אפשרי לשמור על יהדות ברוסיה. הוריו ואחותו הצטרפו אליו לאחר כחודש ימים.  
+
הרב גולדברג ניחן ב[[בעל מנגן|חוש נגינה]] והיה בעל תפילה מיוחד. ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מנהל את סדר ה[[ניגון|ניגונים]].
  
כיון שלמד בישיבת חב"ד בסמרקנד, טבעי היה שימשיך את לימודיו בחב"ד, והוא עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שקד על לימודיו. עם תום לימודיו בישיבה, המשיך ל'[[קבוצה]]'.  
+
את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו:
  
בתקופה זו הגיע אביו לניו-יורק ונכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. הוא ביקש ברכה לשידוך עבור בנו. הרבי השיב תשובה מורכבת שתוכנה היה: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. לאחר כמה חודשים בהם למד ב-‏770, חזר לארץ וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של החסיד הרב [[יעקב פלס]].  
+
* יסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בישובים הסמוכים לעיר צפת.
 +
* יסוד ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|בית לוי יצחק]], בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
 +
* ממייסדי [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו.
 +
* סמנכ"ל מוסדות חב"ד בצפת
  
לאחר החתונה קבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.  
+
בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים.
  
==שליח בצפת==  
+
=== הדפסת ספר התניא בלבנון ===
 +
אחת היוזמות החשובות בהם עסק, היתה [[הדפסת ספר התניא]] ב[[לבנון]] בעת [[מלחמת שלום הגליל]]. אחרי ש[[צה"ל]] כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת [[ספר התניא]] בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום בעולם.
  
בשלהי שנת תשלעבר עם משפחתו להתיישב בצפת.  
+
פעילותו בעניין הצליחה למעלה מן המשוער והודפסו חמש-עשרה מהדורות של ספר התניא במקומות שונים ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות [[מקווה טהרה]] במקום. הרב גולדברג ואברכים נוספים נרתמו למבצע המורכב וקיבלו את ברכתו של [[הרבי]]. ר' אברהם פעל להשגת האישורי כניסה מצה"ל לחסידי חבשהתעסקו בבניה בפן המעשי ובפן ה[[הלכה|הלכתי]]
 +
.
 +
=== בפעילות עם עולי רוסיה ===
 +
כשהחל גל העליה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, [[ברית מילה|בריתות]], [[בר מצווה|בר מצוות]], [[חתונה|חתונות]] ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות ב[[קרית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים ב{{ה|עיר העתיקה}}.
  
בשנים תשל"ג-ד הגיעו עשר המשפחות הראשונות לצפת בהוראת הרבי, וביניהם משפחת הרב גולדברג. הרבי הורה אז לרב [[לייבל קפלן]] ע"ה, לארגן קבוצת משפחות שיבואו להשתקע בעיר. המשפחות החדשות חיו מתוך תחושת שליחות מלאה; ערכו פעילות בכל האזור, ארגנו ערבי חב"ד - הרב גולדברג תמיד היה מראשי הפועלים.
+
=== פרסום משיח ===
 
+
כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו של הרבי]], כך גם בפרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות הגואל]], הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא ל[[ארץ הקודש]] ו[[הרבי כמלך המשיח|להתגלות כמלך המשיח]]. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.
הרב גולדברג היה בעל תפילה ובעל מנגן מופלא. הוא ניהל את הניגונים [[התוועדות|בהתוועדויות]]. הוא היה שליח ציבור שכולם אהבו לשמוע את תפילותיו. הוא היה מלא מרץ ורוח פעילות. היו פעילויות מיוחדות שדחף אליהם. בכלל, הוא היה ראש וראשון לכל פעילות ולכל מבצע. להלן כמה נקודות ציון בפעילותו החשובה.
 
 
 
כשהרבי מלך המשיח דיבר על הצורך לפתוח [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - לקח על עצמו יחד עם גורמים נוספים, לסדר אברכים צעירים בשליחות בישובים שמסביב לצפת.
 
 
 
בשנת תשל"ח ייסד את ישיבת '[[בית לוי יצחק]]', בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה היוותה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה, הוא היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
 
 
 
ב‘[[בית חנה]]' היה חבר הנהלה. במקום זה פעל במסירות למעלה מעשרים שנה עד יומו האחרון.
 
 
 
הרב גולדברג היה ממקימי המוסד לבנות ‘בית חנה' המאכלס מאות תלמידות בכל הגילאים. הוא השיג תקציבים רבים והשקיע רבות בפיתוח המוסד.
 
 
 
תפקידו הרשמי היה סמנכ"ל המוסדות, אך בפועל הוא עסק בהרבה תחומים ובמרכזם פיתוח ובנייה.
 
 
 
==הדפסת התניא בלבנון==
 
 
 
אחת היוזמות החשובות שעסק בה, היתה [[הדפסת התניא]] בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל. צה"ל כבש אז חלקים נרחבים מלבנון והוא חשב שצריך להדפיס את התניא בערים הכבושות בלבנון. כיון שצפת היתה קהילת חב"ד הקרובה ביותר ללבנון, הרגיש ר' אברהם חובה לדאוג להדפסת התניא גם שם, כפי הוראת הרבי.
 
 
 
אברכים נוספים סייעו ועסקו בעניין הזה, ובסופו של דבר הודפס ספר התניא בחמשה-עשר מקומות ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון, נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות מקווה במקום. הרב גולדברג יחד עם שאר האברכים, נרתמו למבצע המורכב לאחר הסכמתו של הרבי. הוא השיג את האישורים לכל החב"דניקים שנכנסו לחמדון כדי לבנות את המקווה, ובראשם מי שפיקח על הבנייה, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה.
 
 
 
==למען יהודי חבר העמים==
 
 
 
כאשר החל גל העליה ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, בריתות, בר מצוות, חתונות ועוד. הפרויקט שזכור לכולם יותר מכל - הוא פרויקט השבתות. משפחות עולים רבות התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות בקרית חב"ד שבעיר, כאשר במשך השבת הם שמעו שיעורים והרצאות, ואף טיילו יחד בעיר העתיקה של צפת. הוא דאג לכל מחסורם של העולים בגשמיות וברוחניות, אומר אחד מבני הקהילה.
 
 
 
==פרסום בשורת הגאולה והגואל==
 
 
 
כמו בכל ענייני הרבי, כך גם בפרסום בשורת הגאולה ופרסום זהות הגואל, הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא לארץ הקודש ולהתגלות כמלך המשיח. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.
 
 
 
==פטירתו==
 
 
 
הרב גולדברג נולד ביום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ ונפטר בפתאומיות מדום לב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של אדמו"ר ה"צמח צדק".
 
  
 
{{מיון רגיל:גולדברג, אברהם}}
 
{{מיון רגיל:גולדברג, אברהם}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
 +
[[קטגוריה:עסקנים]]
 +
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]

גרסה מ־16:26, 12 ביוני 2014

הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת תנש"א

הרב אברהם גולדברג, (י"ב תמוז תרפ"ז - י"ג ניסן תשס"ג), ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית בצפת. פעיל נמרץ בהפצת המעיינות והפצת בשורת הגאולה. ממייסדי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, מכון בית חנה ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

תולדות חייו

בברית המועצות

הרב גולדברג נולד בחג הגאולה י"ב תמוז תשי"א בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, רוסיה. הוא נולד לאביו הרב יצחק, חסיד ברסלב שברח מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה.

בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה לסמרקנד ומאוחר יותר לטשקנט, שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים.

בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם בשבת נמנעו בתכלית מלהופיע בבית הספר. בשעות אחר הצהריים למד תורה יחד עם אביו והרב לוי פרסמן, מחסידי חב"ד בעיר. בגיל עשר נשלח ללמוד בסניף תומכי תמימים בסמרקנד.

בארץ הקודש

בשנת תשכ"ט, כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של רוסיה נשלח לארץ הקודש, שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ברמת גן. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך.

בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט וסמרקנד נכנס להמשך הלימודים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

באותה שנה הגיע אביו לבקרו בניו יורק והתקבל ל'יחידות' אצל הרבי. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' יעקב פלס מכפר חב"ד, שם קבע את מקום מגוריו.

נפטר בפתאומיות בי"ג בניסן תשס"ג, יום ההילולא של אדמו"ר הצמח צדק.

עסקנותו ופעילותו

בשליחות בצפת

בשלהי שנת תשל"ד עבר עם משפחתו לצפת, והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד הרבי, שנתן הוראה לרב לייבל קפלן לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות.

הרב גולדברג ניחן בחוש נגינה והיה בעל תפילה מיוחד. בהתוועדויות היה מנהל את סדר הניגונים.

את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו:

  • יסוד בתי חב"ד בישובים הסמוכים לעיר צפת.
  • יסוד ישיבת בית לוי יצחק, בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב אלתר אליהו פרידמן.
  • ממייסדי בית חנה בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו.
  • סמנכ"ל מוסדות חב"ד בצפת

בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים.

הדפסת ספר התניא בלבנון

אחת היוזמות החשובות בהם עסק, היתה הדפסת ספר התניא בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל. אחרי שצה"ל כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת ספר התניא בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום בעולם.

פעילותו בעניין הצליחה למעלה מן המשוער והודפסו חמש-עשרה מהדורות של ספר התניא במקומות שונים ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות מקווה טהרה במקום. הרב גולדברג ואברכים נוספים נרתמו למבצע המורכב וקיבלו את ברכתו של הרבי. ר' אברהם פעל להשגת האישורי כניסה מצה"ל לחסידי חב"ד שהתעסקו בבניה בפן המעשי ובפן ההלכתי .

בפעילות עם עולי רוסיה

כשהחל גל העליה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, בריתות, בר מצוות, חתונות ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות בקריית חב"ד שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים בעיר העתיקה.

פרסום משיח

כמו בשאר מבצעיו של הרבי, כך גם בפרסום בשורת הגאולה ופרסום זהות הגואל, הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא לארץ הקודש ולהתגלות כמלך המשיח. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.