הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם אליהו פלוטקין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ויקיזציה)
שורה 7: שורה 7:
 
ר' אברהם אליהו נפטר ב[[ח' מרחשון]] [[תש"ט]] ומ"כ בעיה"ק [[צפת]].
 
ר' אברהם אליהו נפטר ב[[ח' מרחשון]] [[תש"ט]] ומ"כ בעיה"ק [[צפת]].
  
==צעירותו==
+
==תולדות חיים==
 +
===צעירותו===
 +
[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]
 
ר' אברהם אליהו נולד ביום כיפור ‎תרמ"ט בעיר רוגצ'וב לאביו ר' שמואל מחסידי חב"ד.
 
ר' אברהם אליהו נולד ביום כיפור ‎תרמ"ט בעיר רוגצ'וב לאביו ר' שמואל מחסידי חב"ד.
  
 
מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים.
 
מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים.
  
כשהתבגר נסע לבוברויסק ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' שמריהו נח.
+
כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]].
 
 
==שהותו בתומכי תמימים==
 
[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]
 
  
 
בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהיתה ידועה כמקום בטוח.
 
בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהיתה ידועה כמקום בטוח.
שורה 22: שורה 21:
  
 
ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
 
ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
 
==קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו==
 
  
 
פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו [[הרבי הריי"צ]] ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי"צ]] את אשר השיב.  
 
פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו [[הרבי הריי"צ]] ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי"צ]] את אשר השיב.  
שורה 33: שורה 30:
 
במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.
 
במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.
  
==נישואיו==  
+
===נישואין ורבנות===
  
שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים, ונגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר, חיבבו מאד והבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה.
+
נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.
  
==רבנות==
+
זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]].  
 
 
===אושוועט===
 
 
 
זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט.  
 
 
 
בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]] ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה.  
 
 
 
===הצעת משרה בוורשא===
 
  
 
בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
 
בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
  
===ויטעבסק===
+
לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
  
לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאוו.  
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
 +
{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}
  
===רסטרשקאוו===
+
כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב [[הרבי הריי"צ]] "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.
  
על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
+
בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה [[מלחמת העולם השניה]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.
  
הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
+
===מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===
  
זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.  
+
למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.  
  
תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.
+
===במלחמת העולם השניה===
  
==הצעת משרה בשיקאגו==
+
בשנות [[מלחמת העולם השניה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
  
כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים.  
+
בשנת [[תש"ג]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].
  
גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב [[הרבי הריי"צ]] "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'.  
+
בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.  
  
==מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ==
+
השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]], ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].
  
למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.  
+
===היציאה מרוסיה===
 +
ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].  
  
==המעבר ללנינגרד==
+
מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[צרפת]]. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.
  
בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה.
+
===פטירתו===
 
+
[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]
ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה [[מלחמת העולם השניה]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.  
+
כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].
 
 
==בהרי אוראל==
 
  
בשנות [[מלחמת העולם השניה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
+
בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".
 
 
==בסמרקנד==
 
 
 
בשנת [[תש"ג]] הגיע הרב ר' אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.
 
 
 
למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.
 
 
 
מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.
 
 
 
(השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]] ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה].
 
 
 
===במעבר פאקינג===
 
 
 
ר' אברהם אלי' יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]].
 
 
 
גם כאן עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].
 
 
 
==חניית פאריז==
 
 
 
מפאקינג המשיך ר' אברהם אלי' עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל.
 
 
 
כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי'.
 
 
 
==פטירתו==
 
[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]
 
כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל "המנוחה והנחלה" ב[[צרפת]], חלה במחלה קשה, ונפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].
 
בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".
 
  
 
== לקריאה נוספת==
 
== לקריאה נוספת==
שורה 115: שורה 77:
 
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)
 
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)
 
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
 
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
 +
* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.
  
* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60909 הגאון הליטאי שביקש להתמנות לראש ישיבת ליובאוויטש], י"א בטבת [[תשע"ג]] {{שטורעם}}
 
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60909 הגאון הליטאי שביקש להתמנות לראש ישיבת ליובאוויטש], י"א בטבת [[תשע"ג]] {{שטורעם}}
שורה 124: שורה 86:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
 
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ויטבסק: אישים]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־05:04, 14 באוגוסט 2017

אברהם אליהו פלוטקין

ר' אברהם אליהו פלאטקין נולד ביום הכיפורים תרמ"ט, לאביו הר"ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא. אדמו"ר הרש"ב העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת התוועדות חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.

ר' אברהם אליהו נפטר בח' מרחשון תש"ט ומ"כ בעיה"ק צפת.

תולדות חיים

צעירותו

מימין לשמאל: הרב ניסן נמנוב, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב פלוטקין

ר' אברהם אליהו נולד ביום כיפור ‎תרמ"ט בעיר רוגצ'וב לאביו ר' שמואל מחסידי חב"ד.

מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים.

כשהתבגר נסע לבוברויסק ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' שמריהו נח שניאורסון.

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת תרס"ז לליובאוויטש שהיתה ידועה כמקום בטוח.

כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘אישיות'].

ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן לישות שלו להישבר. עד שאדמו"ר הרש"ב העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

פעם בשמחת תורה, לאחר החזרה על המאמר דא"ח ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו אדמו"ר הריי"צ לביתו לעשות אצלו קידוש. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ביי"ש ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.

לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר' אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.

באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתו, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.

במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, אדמו"ר הריי"צ ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"[1].

נישואין ורבנות

נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

זמן לא רב לאחר נישואיו, בשנת תרע"ד, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כרב בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר שנים.

בקיץ תרפ"ג עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים וורשא, שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרב אלטער שימחוביץ את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה ויטבסק. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ[דרוש מקור], בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:

הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.

בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל במסירות נפש לחיזוק חיי היהדות.

מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ

למחרת שמחת תורה בשנת תרפ"ח, התקבצו ובאו לבית הנתיבות בלנינגרד קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

במלחמת העולם השניה

בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.

בשנת תש"ג הגיע עם משפחתו לסמרקנד. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ"ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה בישיבה שנפתחה במקום.

בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.

השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' יהושע פינסון, ובנו ר' שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה ברדיטשוב שבאוקראינה.

היציאה מרוסיה

ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'יציאת רוסיה תש"ו', והגיע למחנות המעבר בפוקינג שבגרמניה. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר אגודת חסידי חב"ד ואף היה ממנהלי הישיבה.

מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בצרפת שלח הרבי הריי"צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.

פטירתו

מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת

כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר בח' בחשוון תש"ט ונטמן בבית העלמין בצפת.

בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין