עריכת הדף "אברהם אבלי גומבינר"

{{דמות
|שם= אברהם אבלי גומבינר
|תאריך לידה=שצ"ז
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] תמ"ג.
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= ראש ישיבה ופסיקה.
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יצחק מפוזן
|בני דורו=
}}

רבי '''אברהם אבֶלי הלוי גומבינר''' (מכונה גם '''המגן אברהם''') ([[שצ"ז]], - [[ג' בתשרי]] [[תמ"ג]]) מגדולי ה[[אחרונים]] ומגדולי ה[[פסק הלכה|פוסקים]], נודע בשל ספרו ה'''מגן אברהם''' (מג"א) - פירוש ל[[שולחן ערוך]].

==תולדות חיים==
המג"א נולד בעיר גומבין שב[[פולין]] (כיום ב[[אוקראינה]]) בשנת ה'שצ"ז לאביו, ה[[דיין]] רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי ה[[קוזקים]] בשנת [[תט"ו]]. למד תורה אצל ר' יצחק מפוזן, רבהּ הראשי של פולין. בשנת ת"כ הגיע לעיר קליש ב[[פולין]], שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן הוא קיבל משרת [[רב#פוסק הלכה|מו"ץ (מורה צדק)]].

בעל המג"א נודע כאדם בעל צניעות רבה, שבעטיהּ לא התפרסם כאחד הגדולים אפילו בעירו שלו, שבה לימד בחורים צעירים, שכנראה לא הכירו בטיבו. כאשר ביקר בעירו רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן (הש"ך)]], שאל את הלומדים קושיה חמורה, ושמע תשובה שהפתיעה אותו מפי בחור צעיר. כאשר שמע מפיו כי את התשובה לשאלה זו שמע מרבו, הביע רבי שבתי הכהן את רצונו לפגוש בו. כאשר נפגש עמו ודיבר עמו בדברי תורה, עמד על גדלותו, והתפלא שענק רוח זה חי בדירה מצומצמת ללא משרה רבנית כלשהי. הוא נזף בבני העיר על כך, והם הסכימו לתת לו כל משרה שיחפוץ. היות ששסירב לנשל אף אחד ממשרתו, נמצאה לו בסוף רק משרת [[רב]]. וכך, בניגוד ליתר מפרשי השולחן ערוך שחיו בדורו - ה[[יהושע פלק כץ|סמ"ע]], ה[[דוד הלוי סגל|ט"ז]] וה[[שבתי כהן|ש"ך]], שהיו רבני ערים גדולות או עמדו בראש [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות - ר' גומבינר מעולם לא כהן כרב עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. 

רבי אורי בנו של רבי [[יואל בעל שם]] הלך ללמוד בישיבתו של רבי אברהם אבלי גומבינר בקאליש (לאחר שנפטר רבו רבי דוד הלוי באוסטרא) שם למדו גם תורת המוסר ומדות טובות{{הערה|על פי [[אדמו"ר הריי"צ]] בספר הזכרונות פרק ס'}}.

על פי המסופר, הואיל ובדרך כלל לא היה בידו די כסף לרשום את חידושיו, הוא היה רושם אותם על כותל ביתו. ישנן עדויות מאוחרות מאלו שגרו באותו בית, כי כאשר הסיד היה מתקלף לעיתים, הייתה נראית שכבת הסיד הישנה ועליה כתב ידו של המג"א.{{מקור}}

גם לאחר שהתפרסם בעירו, עדיין כמעט לא היה מפורסם מחוצה לה; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר פטירתו, הקנה לו את שמו ברחבי העולם היהודי.

מסופר, כי המילים האחרונות שאמר ה[[צדיק נסתר|צדיק הנסתר]] רבי [[אריה לייב שרה'ס]] לפני פטירתו היו: {{ציטוטון|"בעל המגן אברהם היה גאון אמיתי וצדיק אמיתי"{{הערה|מובא אצל: א' מרקוס, '''החסידות'''.}}.}}

המגן אברהם הסתלק ביום [[ג' בתשרי]] בשנת תמ"ג.

==יצירתו==
המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת [[תכ"ה]], ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת [[תל"א]] סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת [[תל"ג]] ל[[אמסטרדם]] כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד.

המגן אברהם נחשב כאחד הפוסקים המוסמכים ביותר.

בעריכת [[שו"ע אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]], התחשב [[אדמו"ר הזקן]] מאוד בפסקיו, גם כשהדבר היה נגד סברתו של אדמו"ר הזקן.

לעת זקנותו של [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הוסיף אומץ וכוח בהלכה כמאמר זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן מתיישבת עליהם, הוא חזר בו מהרבה פסקים שלו, מכיון שסבר כי בכוחו להכריע נגד פסקיו של המגן אברהם.

[[אדמו"ר הזקן]] אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], כי אמנם ראוי הוא המגן אברהם לסמוך עליו, אך מתחרט הוא על כך שסמך יותר מדי על המגן אברהם{{מקור}}.

על רבי [[נחמיה מדוברובנה]] מסופר שהיה מדייק בלשונותיו של המגן אברהם, ולומד מדקויות אלו הלכות רבות{{הערה|'''תורת מנחם''', א, ה'שי"ת, שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת, 153.}}.

===קברו===
המג"א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]] מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו, (דרך סבו ר' יהודה קמינר).

אחרי [[השואה]], נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]