הבדלים בין גרסאות בדף "אבן השתיה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 13: שורה 13:
 
וכך מובא גם בזהר:{{ציטוט|תוכן=וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור=ספר הזהר חלק א רלא, א}}
 
וכך מובא גם בזהר:{{ציטוט|תוכן=וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור=ספר הזהר חלק א רלא, א}}
  
ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]] מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}},‏ וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא - ועבודת [[בית המקדש]] ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם). הרמב"ן מבאר כי אבן השתיה הוא ה[[צורה]] הבסיסית ([[ד' יסודות]]) שלבשה את חומר [[היולי]] וממנו הורכבו לאחר מכן כל מיני הצורות והנבראים.{{הערה|בפירושו על התורה ספר בראשית א, ב ('וכבר נודע').}}
+
ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]] מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב', מאירי שם.}},‏ וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא - ועבודת [[בית המקדש]] ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם). הרמב"ן מבאר כי אבן השתיה הוא ה[[צורה]] הבסיסית ([[ד' יסודות]]) שלבשה את חומר [[היולי]] וממנו הורכבו לאחר מכן כל מיני הצורות והנבראים.{{הערה|בפירושו על התורה ספר בראשית א, ב ('וכבר נודע').}}
  
 
==בתורת החסידות==
 
==בתורת החסידות==

גרסה מ־21:38, 22 בנובמבר 2020

אבן השתיה היא האבן שהייתה במרכז קודש הקודשים עליה היה מונח ארון הברית. עליה אמרו חז"ל שהיא יסוד הבריאה. על פי הקבלה היא מסמלת את ספירת המלכות ובחסידות מבואר שתוכנה בנפש האדם הוא הקשר התקיף שבנשמות ישראל.

מהותה

אבן השתיה, היא אבן שהייתה בקודש הקודשים בבית המקדש, וארון הברית היה נתון עליה[1], אלא שהאבן היתה בולטת מן הארון לצד מזרח[2]. הארון היה מונח עליה ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה המלך יאשיהו לגנוז את הארון במקום מסתור שהכין שלמה המלך בבית המקדש, בכדי שלא ייפול ליד הגויים כשיחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום[3])- הייתה אבן השתיה בקודש הקדשים ללא הארון.

ביום הכיפורים כשנכנס הכהן הגדול לבית קדש הקדשים להקטיר קטורת, היה מניח עליה את המחתה. בבית ראשון היה מניח את המחתה על האבן במקום שבין בדי הארון ובמקדש שני - שלא היה בו ארון - היה מניחה באותו המקום שהיה בין בדי הארון במקדש ראשון. אף הזיית הדם בקודש הקודשים ביום זה הייתה על אבן זו.[4]

בספר הזוהר[5] מבואר שאבן השתיה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש אור החיים על התורה[6] מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.

שמה

חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"‏[7], כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם[8] וממנה התפשט העולם[9].

וכך מובא גם בזהר:

וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
– ספר הזהר חלק א רלא, א

הרמב"ם בפירוש המשניות מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"[10],‏ וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"[11] (כלומר שלולא היא - ועבודת בית המקדש ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם). הרמב"ן מבאר כי אבן השתיה הוא הצורה הבסיסית (ד' יסודות) שלבשה את חומר היולי וממנו הורכבו לאחר מכן כל מיני הצורות והנבראים.[12]

בתורת החסידות

עניינה בספירות

עניינה הוא ספירת המלכות (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט[13] "נטל הקב"ה אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת פוטיפר) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.[14]

עניינה

אבן השתיה מרמז על בירור אותיות (שאבנים עניינם אותיות[15]) והכלים שנפלו בשבירת הכלים של עולם התוהו ו"ממנה הושתת כל העולם" הוא לפי שעבודה זו היא עיקר ותכלית הבריאה ובה תלוי כל העליות והבירורים שבעולמות.[16]

אבן השתיה הוא המשפיע גילוי אלקות בעולם להיותו מעיקרי בית המקדש וגם יסוד העולם (ממנו הושתת העולם). עניינו הוא הפעולה בעולם (ככל יסוד שפועל בבניין שעליו אף שמכוסה וודאי הוא כך גם באבן השתיה שנמצאת גלויה מאז בריאת העולם ועד עכשיו) לחבר אותו עם אלוקות שהאיר בבית המקדש שיתגלה בעולם שמציאותו הוא האותיות ודבר ה' שמחייה אותו. (פעולה זו נעשית בשני אופנים: א. המשכת גילוי אלוקי בעולם מלמעלה למטה שמרומז בשם אבן שכוללת את האותיות 'א' ו'ב' בסדר ישר מתחילת האותיות מלמעלה למטה (תחילה האות 'א' הרומזת על הקב"ה ('אלופו של עולם') וזה נמשך באות ב' שבה נבראה עולם (בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ) וכן הלאה). ב. תיקון והעלאת העולם ממטה למעלה וזה מרומז בזה ששמה של אבן השתיה כוללת את האותיות 'ת' ו'ש' שרומז על סדר האותיות ממטה למעלה).[17][18]

בעבודה ובנפש האדם

בתורת החסידות מוסבר[19] שאבן השתיה היא הקשיות והתוקף של יהודי הנקרא גם "איתן שבנשמה". ותוכנה ש"אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלוקות".[20] על שם תוקף זה מכונים היהודים "עם קשה עורף". משום שקשר זה הוא למעלה מהבנת השכל ולכן תוקפה וחוזקה אינו מוגבל. "וממנה הושתת העולם" לפי שדווקא כשהעבודה מבוססת על 'יסוד' זה, בכחו של האדם לברר ולתקן את נפשו הבהמית ועל ידו דווקא הוא הבירור של כל העולמות.[21]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תוספתא יומא פ"ב, רמב"ם בית הבחירה ד, א.
  2. תנחומא קדושים: "ואבן שתיה לפני הארון". ראה עוד יומא נב ב, שהאבן היתה במקום בין הבדים.
  3. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 156 ואילך
  4. מסכת יומא נב, ב ונג, ב.
  5. זוהר חלק א דף עב, ב. (וראה שם בנוגע לסתירה הרי ממנו הושתת העולם).
  6. אור החיים פרשת ויצא כח, כב.
  7. תלמוד בבלי, מסכת יומא דף נד עמוד ב.
  8. מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.
  9. רש"י מסכת יומא נד, ב.
  10. פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת יומא, פרק ה' משנה ב', מאירי שם.
  11. בית הבחירה להמאירי שם.
  12. בפירושו על התורה ספר בראשית א, ב ('וכבר נודע').
  13. הובא בפירוש הרמ"ז על הזהר חלק ג ריג, ב.
  14. ספר המאמרים תרל"א [דרוש מקור].
  15. "שני אבנים בונות שני בתים" ספר יצירה [דרושה הבהרה].
  16. מאמר ד"ה מזבח אדמה תר"ם.
  17. שיחת ליל א דחג הסוכות תשנ"ב (התוועדויות תשנ"ב כרך א עמוד 98) וראה שיחת עקב תשנ"א.
  18. ראה גם שיחת הרבי ב'התוועדויות' תשמ"ח חלק ד עמוד 57.
  19. תורת מנחם התוועדויות תשכ"א ח"ב עמוד 269
  20. אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ד ע' שפד (הובא ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (הובא ב"היום יום" כא סיון). ועוד.
  21. ספר המאמרים תר"ם עמוד סט.
בית המקדש
בתי המקדש המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן
העזרה רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
קודש מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות קורבנות · קרבן פסח · קרבן תמיד · שתי מתנות שהן ארבע
עובדי המקדש כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית
בגדי כהונה מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל · ציץ