הבדלים בין גרסאות בדף "אביי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הדגשה מיותרת)
שורה 35: שורה 35:
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אמוראים]]
 
[[קטגוריה:אמוראים]]
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1023 תולדות חייו של אביי באתר חב"ד בישראל]

גרסה מ־20:06, 26 באוגוסט 2010

קובץ:רבא.jpg
ציונם של אביי ורבא[1]

אביי נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה אמורא, ותלמידו ובן אחיו של רבה בר נחמני.

אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם[2].

הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.

שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק[3] "אשר בך ירוחם יתום".

בתורת החסידות

הצדיקים העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור לתורה שבעל פה, ובכח התורה נעשים המופתים.

רמז לדבר, כתוב: "ואם בריאה יברא הוי'" - ר"ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת וא"ו - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא ע"י התורה.

פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה משה רבינו, כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מהטבע.

ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה?

אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא בערב שבת בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.

ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.[4]

הבעל שם טוב ואביי

הבעל שם טוב אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה[5]

אדמו"ר הזקן העיד כי דרך הלימוד של הבעל שם טוב היתה כאביי. הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואח"כ כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.

אמרותיו

כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו שהוא בינוני[6], אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי[7] פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל[8] צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.

וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.

הערות שוליים

  1. [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=848&safaid=6 מי צדיק.[
  2. פ"א דקידושין.
  3. הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.
  4. קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".
  5. כתר שם טוב הוספות כח.
  6. 1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדה"ז בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".
  7. אגרות קודש כרך ג תמז.
  8. מסכת ראש השנה ח, ב.

קישורים חיצוניים