הבדלים בין גרסאות בדף "א' בשבט"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
 
*ב'תפ"ח - [[משה רבנו]] התחיל לחזור עם עם ישראל את התורה כולה ב'משנה תורה' - [[ספר דברים]].
 
*ב'תפ"ח - [[משה רבנו]] התחיל לחזור עם עם ישראל את התורה כולה ב'משנה תורה' - [[ספר דברים]].
 
*ב'תתפ"ג - [[שאול המלך]] ובניו נהרגים בקרב הגלבוע מול הפלישתים.
 
*ב'תתפ"ג - [[שאול המלך]] ובניו נהרגים בקרב הגלבוע מול הפלישתים.
*[[תרל"ט]] - רבי משה שיק (המהר"ם שיק), ראש ישיבה ומגדולי רבני [[הונגריה]], נפטר.
+
*[[תשל"א]] - רבי [[משה יחיאל אפשטיין]] מאוז'רוב, מחבר הספרים 'אש דת' ו'באר משה', נפטר.
*[[תר"ע]] - רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, ה[[אדמו"ר]] מ[[אלכסנדר]], נפטר.
 
*[[תשל"א]] - רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב, מחבר הספרים 'אש דת' ו'באר משה', נפטר.
 
*[[תשנ"ז]] - רבי אברהם יהודה פרבשטיין, ראש ישיבת 'כנסת ישראל' ב[[חברון]], נפטר.
 
  
 +
==ימי חב"ד==
 +
===נולדו===
 +
*[[תרצ"ח]] - הרב [[משה יצחק פורסט]], שליח הרבי ב[[הולנד]] ומזקני שלוחי הרבי בעולם.
 +
 +
===נפטרו===
 +
*[[תשט"ו]] - הרב [[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]] רבה של [[שצעדרין]] ו[[זלאבין]] ומגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו.
 +
*[[תשנ"ה]] - הרב [[חיים ציפל]], איש עסקים חב"די שפעל רבות בשליחות הרבי וסייע לפעילות החב"דית ב[[מילאנו]], [[איטליה]].
 +
*[[תשע"ח]] - הרב [[מענדל מרוזוב]], חסיד שזכה להיות אצל שלש מהרביים וקשור לרבי מה"מ.
 
{{להיום יום|א'|שבט}}
 
{{להיום יום|א'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה א]]
+
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב א]]

גרסה מ־23:54, 23 באוגוסט 2020

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

א' בשבט הוא היום הראשון וראש חודש שבט.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הפתגם היומי - א' בשבט - מלוח היום יום
א' שבט, ראש חודש

אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל . . ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות . . עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.