הבדלים בין גרסאות בדף "א' בסיוון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
 
שורה 3: שורה 3:
  
 
==אירועים ביהדות==
 
==אירועים ביהדות==
*א'תרנ"ו - מי ה[[מבול]] החלו להתמעט, בסיום מאה וחמישים ימי תגבורת מים.
+
*א'תרנ"ו מי ה[[מבול]] החלו להתמעט, בסיום מאה וחמישים ימי תגבורת מים.
*ב'תמ"ח - [[עם ישראל]] חנה ב[[מדבר סיני]] לקראת [[מתן תורה]].
+
*ב'תמ"ח [[עם ישראל]] חנה ב[[מדבר סיני]] לקראת [[מתן תורה]].
*ג'של"ח - [[יחזקאל הנביא]] התנבא על מפלת [[מצרים]].
+
*ג'של"ח [[יחזקאל הנביא]] התנבא על מפלת [[מצרים]].
*ד'תתנ"ו - מסע הצלב הראשון ורציחת 179 יהודי קהילת שפיירא.
+
*ד'תתנ"ו מסע הצלב הראשון ורציחת 179 יהודי קהילת שפיירא.
*[[תק"ו]] - רבי מאיר הורביץ, אב"ד טיקטין, נפטר.
+
*[[תק"ו]] רבי מאיר הורביץ, אב"ד טיקטין, נפטר.
*[[תרפ"ח]] - רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד [[סאטמר]] ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
+
*[[תרפ"ח]] רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד [[סאטמר]] ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
*[[תרפ"ח]] - רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
+
*[[תרפ"ח]] רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
*[[תש"ז]] - רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-קוריץ, נפטר.
+
*[[תש"ז]] רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-קוריץ, נפטר.
*[[תש"ס]] - רבי אהרן יחיאל לייפר מ[[נדבורנא]]-באניא-[[צפת]], נפטר.
+
*[[תש"ס]] רבי אהרן יחיאל לייפר מ[[נדבורנא]]-באניא-[[צפת]], נפטר.
  
 
==ימי חב"ד==
 
==ימי חב"ד==
 
+
===[[פטירה|נפטרו]]===
=== נפטרו===
+
*[[תרל"ו]] מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בת [[אדמו"ר האמצעי]] ואשת רבי [[יעקב ישראל טברסקי]].
*[[תרל"ו]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בת [[אדמו"ר האמצעי]] ואשת רבי [[יעקב ישראל טברסקי]].
+
*[[תנש"א]] הרב [[דוד לייב חן]], מחסידי חב"ד הפעילים למען [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
*[[תנש"א]] - הרב [[דוד לייב חן]], מחסידי חב"ד הפעילים למען [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
+
*[[תשנ"ח]] הרב [[שלום בער אייכהורן]], [[משב"ק]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ומייסד [[גמ"ח]] בשכונת [[קראון הייטס]] על שם [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|אחיו של הרבי]].
*[[תשנ"ח]] - הרב [[שלום בער אייכהורן]], [[משב"ק]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ומייסד [[גמ"ח]] בשכונת [[קראון הייטס]] על שם [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|אחיו של הרבי]].
+
*[[תשס"ז]] הרב [[יעקב נוטיק]], נחלת הר חב"ד.
*[[תשס"ז]] - הרב [[יעקב נוטיק]], נחלת הר חב"ד.
+
*[[תשפ"א]] הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת"ם]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]].
*[[תשפ"א]] - הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת"ם]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]].
+
*[[תשפ"א]] הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].
*[[תשפ"א]] - הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].
 
  
 
{{להיום יום|א'|סיון}}
 
{{להיום יום|א'|סיון}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב א]]
 
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב א]]

גרסה אחרונה מ־19:29, 29 ביולי 2021

<< >> חודש סיוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

א' בסיוון הוא היום הראשון וראש חודש סיוון. ביום זה חנו בני ישראל במדבר סיני לקראת מתן תורה, כמתואר בפסוק[1]: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא[2] לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי הורה[3] ללמוד ביום זה את המאמר דיבור המתחיל "בחודש השלישי" בתורה אור לפרשת יתרו.

אירועים ביהדות[עריכה]

  • א'תרנ"ו – מי המבול החלו להתמעט, בסיום מאה וחמישים ימי תגבורת מים.
  • ב'תמ"ח – עם ישראל חנה במדבר סיני לקראת מתן תורה.
  • ג'של"ח – יחזקאל הנביא התנבא על מפלת מצרים.
  • ד'תתנ"ו – מסע הצלב הראשון ורציחת 179 יהודי קהילת שפיירא.
  • תק"ו – רבי מאיר הורביץ, אב"ד טיקטין, נפטר.
  • תרפ"ח – רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד סאטמר ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
  • תרפ"ח – רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
  • תש"ז – רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-קוריץ, נפטר.
  • תש"ס – רבי אהרן יחיאל לייפר מנדבורנא-באניא-צפת, נפטר.

ימי חב"ד[עריכה]

נפטרו[עריכה]


הפתגם היומי - א' בסיון - מלוח היום יום
מה לעומר, ראש חודש. עד יב בחדש - ועד בכלל - אי אפשר תחנון

זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלבב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקריה מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.

הערות שוליים

  1. יתרו יט, א.
  2. שבת פו, ב.
  3. שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' סיוון תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).