הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק גליצנשטיין"
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] והתיישב בירושלים. | בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] והתיישב בירושלים. | ||
| − | כאשר הרבי פתח בשנת [[תשכ"ז]] ב[[מבצע תפילין]], לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן ב{{ה|כותל המערבי}} מידי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח תפילין בקביעות לממן לו רכישה של זוג תפילין חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי. | + | כאשר הרבי פתח בשנת [[תשכ"ז]] ב[[מבצע תפילין]], לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן ב{{ה|כותל המערבי}} מידי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח [[תפילין]] בקביעות לממן לו רכישה של זוג [[תפילין]] חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי. |
בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון". | בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון". | ||
גרסה מ־20:27, 24 ביולי 2016
הרב יצחק גליצנשטיין (תרפ"ד-כ"א ניסן תשס"ח) היה חסיד חב"ד תושב ירושלים שעסק רבות במבצע תפילין וניהל את 'בנק התפילין הראשון'.
תולדות חיים
נולד בירושלים בשנת תרפ"ד כבן בכור לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת, ונקרא על שם סבו מצד אביו.
בעת מסע אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי יחד עם אחיו הרב חנוך גליצנשטיין, והרבי בירך אותו והבטיח "הוא יהיה חסיד".
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים נשא את רעייתו ביילא, בתו של המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק והתיישב בירושלים.
כאשר הרבי פתח בשנת תשכ"ז במבצע תפילין, לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן בכותל המערבי מידי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח תפילין בקביעות לממן לו רכישה של זוג תפילין חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי.
בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון".
לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים.
רעייתו ביילא נפטרה בכ' אייר תשמ"ח, בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה בשביעי של פסח תשס"ח בגיל 84.
משפחתו
- אחיו, הרב חנוך גליצנשטיין
- בנו, הרב ישראל גליצנשטיין - נחלת הר חב"ד
- בנו, הרב מנחם גליצנשטיין - שליח הרבי ורב המועצה המקומית מעלה אפרים
- בתו, מרת זהבה גולד - קרית גת
- בתו, מרת חיה ויינר - לוד
