הבדלים בין גרסאות בדף "בלארוס"
(הפניה לדף רוסיה) |
|||
| (35 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{תבנית:ערך פילי/ויקיפדיה}} | |
| − | [[קטגוריה: | + | '''בֵּלָארוּס''' (ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד''') היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון. |
| + | |||
| + | בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השניה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000. | ||
| + | |||
| + | == יהודי בלארוס == | ||
| + | היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים [[גרודנו|הרודנה]] ו[[ברסט ליטובסק|ברסט]], בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מ[[פוגרום|פוגרומים]] של הקוזקים הפולניים. בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית ה[[ליטאי]]ת ובתחומה פעלו [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות כמו [[ישיבת וולוז'ין]] ו[[ישיבת מיר]]. | ||
| + | |||
| + | במפקד אולכוסין שנערך בשנת [[ה'תקכ"ו]] חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו [[מינסק]] ו[[פינסק]] עם כ-1400 יהודים בכל אחת. | ||
| + | |||
| + | מפקד האוכלוסין שערכה [[רוסיה הצארית]] ב-[[ה'תרנ"ז]] גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים. | ||
| + | |||
| + | ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] (1953) חוסלה הפעילות לחלוטין. | ||
| + | |||
| + | הקהילה היהודית בבלארוס כמעט ונמחקה טוטאלית. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות שהביאו להיכחדות הקהילה: | ||
| + | #הגירה המונית של יהודים ל[[ארצות הברית]] במחצית השניה של שנות ה-[[ת"ר]] (תחילת המאה ה-20). | ||
| + | #ביטול גזירת [[תחום המושב]] הביא להגירה מאסיבית של יהודים לתוך [[ברית המועצות]]. | ||
| + | #לפני [[מלחמת העולם השניה]] הקהילה היהודית בבלארוס שגשגה ומנתה כ-750,000 יהודים. כ-95% נספו ב[[שואה]]. | ||
| + | #בזמן [[התפרקות ברית המועצות]] עמד מספר היהודים על כ-112,000, ובין השנים [[תש"נ]] - [[תשס"ד]] עלו כ-70,000 מהם (הקטנת הקהילה פי ארבעה). | ||
| + | |||
| + | כיום התעוררו החיים היהודיים שוב, בזכות [[שלוחים|שליחיו]] של [[הרבי]], וקיימים בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים. | ||
| + | |||
| + | האוכלוסיה היהודית עומדת היום על כ-12,000 יהודים. | ||
| + | |||
| + | ==החסידות בבלארוס== | ||
| + | {{ערך חסר}} | ||
| + | לאחר עליית ר' [[מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] מינו הם את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין היתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין". | ||
| + | |||
| + | ==ערים ועיירות בבלארוס== | ||
| + | |||
| + | ויטבסק, | ||
| + | מינסק, | ||
| + | ליאזנא, | ||
| + | ליאדי, | ||
| + | מוהילוב, | ||
| + | סמרגון, | ||
| + | שצעדרין, | ||
| + | קורניץ, | ||
| + | באברויסק, | ||
| + | שקלוב, | ||
| + | רציצה, | ||
| + | ברסט, | ||
| + | קוברין, | ||
| + | מוטאל, | ||
| + | הומל, | ||
| + | הורדונה, | ||
| + | פינסק, | ||
| + | בריסק, | ||
| + | אורשה, | ||
| + | פולאצק, | ||
| + | לידה, | ||
| + | מאזיר, | ||
| + | מיר, | ||
| + | הוריקי, | ||
| + | |||
| + | == אישים == | ||
| + | |||
| + | === רבנים במדינה === | ||
| + | ====רבני [[קורניץ]]==== | ||
| + | *הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא") | ||
| + | *הרב משה יהודה לייב לנדא | ||
| + | *הרב [[יעקב לנדא]] | ||
| + | *רבי [[שלמה אליהו אושפאל]] | ||
| + | |||
| + | ====רבני [[שצעדרין]]==== | ||
| + | *הרב [[יהודה לייב אסתרין]] | ||
| + | *הרב [[רפאל כהן]]. | ||
| + | *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] | ||
| + | *הרב [[חיים אליער קרסיק]] | ||
| + | *הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] | ||
| + | |||
| + | ====רבני [[באברויסק]]==== | ||
| + | *הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] | ||
| + | *רבי [[נחמיה מדוברובנה]] | ||
| + | *רבי [[הלל מפאריטש]] | ||
| + | *הרב [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] האדמו"ר מבאברויסק | ||
| + | *הרב [[שמואל בזפלוב]] | ||
| + | |||
| + | ====רבני [[ליאדי]]==== | ||
| + | *הרב [[אליהו יעקב דב שור]] | ||
| + | |||
| + | ====רבני [[ליאזנא]]==== | ||
| + | *[[אדמו"ר הזקן]] | ||
| + | *הרב [[אהרון לוין]] | ||
| + | *הרב [[אברהם הירץ קלאצקין]] | ||
| + | |||
| + | ====רבני [[שקלוב]]==== | ||
| + | *הרב [[חיים דון יחיא]] | ||
| + | |||
| + | ====רבני [[רציצא]]==== | ||
| + | *הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] האדמו"ר מרציצא | ||
| + | |||
| + | === חסידים === | ||
| + | * | ||
| + | |||
| + | {{מדינות אירופה}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:בלארוס|*]] | ||
גרסה מ־00:28, 20 באוקטובר 2017
בֵּלָארוּס (בעברית: רוסיה הלבנה. בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия. באידיש: רייסין, ווייס-רוסלאַנד) היא מדינה שהייתה שייכת בעבר לברית המועצות ועם התפרקותה קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, במלחמת העולם השניה ובתקופת שלטון הקומוניסטים. עם פתיחת שערי ברית המעוצות החלה היהדות להתרומם בעזרת שלוחי הרבי, ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.
תוכן עניינים
יהודי בלארוס
היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת פולין. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומים של הקוזקים הפולניים. בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית ובתחומה פעלו ישיבות מפורסמות כמו ישיבת וולוז'ין וישיבת מיר.
במפקד אולכוסין שנערך בשנת ה'תקכ"ו חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו מינסק ופינסק עם כ-1400 יהודים בכל אחת.
מפקד האוכלוסין שערכה רוסיה הצארית ב-ה'תרנ"ז גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים.
בשואה נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו רבנים ופעלו בתי כנסת. לאחר משפט הרופאים בתשי"ג (1953) חוסלה הפעילות לחלוטין.
הקהילה היהודית בבלארוס כמעט ונמחקה טוטאלית. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות שהביאו להיכחדות הקהילה:
- הגירה המונית של יהודים לארצות הברית במחצית השניה של שנות ה-ת"ר (תחילת המאה ה-20).
- ביטול גזירת תחום המושב הביא להגירה מאסיבית של יהודים לתוך ברית המועצות.
- לפני מלחמת העולם השניה הקהילה היהודית בבלארוס שגשגה ומנתה כ-750,000 יהודים. כ-95% נספו בשואה.
- בזמן התפרקות ברית המועצות עמד מספר היהודים על כ-112,000, ובין השנים תש"נ - תשס"ד עלו כ-70,000 מהם (הקטנת הקהילה פי ארבעה).
כיום התעוררו החיים היהודיים שוב, בזכות שליחיו של הרבי, וקיימים בתי ספר יהודיים, מקוואות ומוסדות יהודיים אחרים.
האוכלוסיה היהודית עומדת היום על כ-12,000 יהודים.
החסידות בבלארוס
לאחר עליית ר' מענדל מוויטבסק ור' אברהם מקאליסק לארץ הקודש מינו הם את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברייסין וליטא. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין היתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי רבותינו נשיאנו) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".
ערים ועיירות בבלארוס
ויטבסק, מינסק, ליאזנא, ליאדי, מוהילוב, סמרגון, שצעדרין, קורניץ, באברויסק, שקלוב, רציצה, ברסט, קוברין, מוטאל, הומל, הורדונה, פינסק, בריסק, אורשה, פולאצק, לידה, מאזיר, מיר, הוריקי,
אישים
רבנים במדינה
רבני קורניץ
- הרב מרדכי זיסקינד (כונה "זישקא")
- הרב משה יהודה לייב לנדא
- הרב יעקב לנדא
- רבי שלמה אליהו אושפאל
רבני שצעדרין
- הרב יהודה לייב אסתרין
- הרב רפאל כהן.
- הרב ירחמיאל בנימינסון
- הרב חיים אליער קרסיק
- הרב מנחם (נאחע) קרסיק
רבני באברויסק
- הרב ברוך מרדכי אטינגר
- רבי נחמיה מדוברובנה
- רבי הלל מפאריטש
- הרב שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק) האדמו"ר מבאברויסק
- הרב שמואל בזפלוב
רבני ליאדי
רבני ליאזנא
- אדמו"ר הזקן
- הרב אהרון לוין
- הרב אברהם הירץ קלאצקין
רבני שקלוב
- הרב חיים דון יחיא
רבני רציצא
- הרב שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) האדמו"ר מרציצא
חסידים
| מדינות אירופה | |
|---|---|
| |
| 1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. |
