תורתו של משיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תורה חדשה מאתי תצא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורתו של משיח היא התורה שיגלה משיח בעת התגלותו וילמד אותה את כל ישראל, תורה זו היא פנימיות התורה הנגלית שניתנה על ידי משה רבינו ובה יתגלה סודות התורה הנגלית.

גם אופן הלימוד יהיה בדרגה אחרת ועליונה יותר שלימודו יהיה באופן של 'ראיה' שיראה את הנלמד ולא רק בהשגה.

מקורו[עריכה]

בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל עם ישראל וכדברי הרמב"ם[1]:

שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.

וכפי שביאר רש"י את הפסוק בשיר השירים[2] "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה...וזהו ישקני מנשיקות פיהו". זה ש"באותו הזמן" בני ישראל "יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים"[3] יהיה זה על ידי שמשיח ילמד את כל העם[4].

המשיח כמו כן יגלה רבדים חדשי ועמוקים בתורה ויפרש לעם מסודותיה הטמירים והנעלמים, הבסיס יהיה התורה הקיימת, אלא שהמשיח יקרום לה עור וגידים חדשים, המקור לכך הוא מהפסוק ישעיה הנביא:"כי תורה מאתי תצא", חכמים פרשו את זה ש"תורה חדשה מאתי תצא".

במקום אחר נאמר:

עתיד הקדוש ברוך הוא להיות יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי משיח

כמו כן תורה זאת תהיה כל כך עמוקה עד כי:"עתיד הקדוש ברוך הוא להיות יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי משיח".בתורה זו יחדש המשיח כמה וכמה הלכות שהידועה ביותר מביניהן היא ההיתר של שחיטת שור הבר בסנפיר הלוויתן. לפי כללי השחיטה כיום זו שחיטה פסולה, אבל לעתיד - הקדוש ברוך הוא יכשירה., הלכות נוספות יהיו:פסיקה כבית שמאי הוספת ערי מקלט ועוד, אם זאת הלכות אלו לא יהיו פריצת גבולות ההלכה,אלא כולם יהיו מעוגנים היטב בדפוסי הפסיקה[5]

דרגת התורה[עריכה]

התורה שהתגלתה במתן תורה היא תורת הנגלה העוסקת בהלכות בענייני העולם ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, וכל עסק חכמת התורה היא בהלכות אלו העוסקים באיסור והיתר. (וגם לימוד פנימיות התורה בגן עדן היא אפס קצהו מסוד פנימיות התורה) והוא מפני שהתגלות התורה בזמננו הוא מחיצוניות החכמה - "נובלות חכמה", ופנימיות אור החכמה של הקב"ה שהוא סוד טעמי התורה לא התגלתה (אפילו לא למשה רבינו) והיא תתגלה לעתיד לבוא בימות המשיח. ובאמת על ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - חכמה סתימאה והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.

פנימיות התורה היא בלי גבול אמיתי בעוד שתורת הנגלה יש לה גבול, על פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח נאמר:[6] "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים"[7]

ובהכרח לומר שהתורה שמשיח יגלה תהיה פנימיות וסודות התורה מפני: א. לעתיד לבוא כשיתקיים היעוד[8]: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לא יהיה צורך בלימוד הלכות התורה איסור והיתר. ב. איך ישפיע לכל ישראל שיהיו אלפי אלפים ורבבות לאין שיעור (לאחרי תחיית המתים) את תורת הנגלה.(משע"כ פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח תתגלה ב'ראיה' לכל ישראל. כדלהלן). ג. מכיוון שיקומו בתחיית המתים גם משה רבינו ויהושע, ומשיח ילמד תורה את כל ישראל מה ילמד אותם המשיח הרי הם יודעים כל התורה הנגלית כולה.[9]

אופן הלימוד[עריכה]

משיח ילמד תורה באופן של ראיה (על דרך ראית עיני השכל) משום שכאשר האדם לומד על ידי כח הבינה בהבנה והשגה, אור ההשכלה מתעלם בלבושי ההשגה ואפילו בדרגת החכמה שהיא נקודת ההשכלה המופשטת עדיין מפרטי ההשגה ולבושיה, עדיין היא בגדר ההשגה המעלימה על מהות הדבר. משאין בכח הראיה שאינה מעלימה על הדבר אלא רואה את מהות הדבר ללא העלומות ולבושים. (שזה הסיבה גם שיכול ב'רגע אחד' לראות דבר שההבנה שלו וההסברה לזולת יימשך שנים רבות משאין כן בראיה הוא ברגע אחד והוא משום שבראיה תופס את הדבר עצמו לא על ידי לבוש) ומשיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק[10]: "והיו עיניך ראות את מוריך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"[11] (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").[12] על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.[13].

שייכות הלימוד למשיח דווקא[עריכה]

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששורש נשמת משיח הוא בפנימיות עתיק יומין ולמעלה יותר בעצמות המאציל. והוא יהיה "מלך" שעניינו רוממות והתנשאות עצמית שמורה על דרגתו המרוממת לכן יגלה את פנימיות התורה. מה שאין כן משה ששורש נשמתו מבחינת החכמה (פנימיות אבא[14]) והוא נקרא "משה רבינו" ולא "מלך" הוא גילה את התורה הנגלית. אולם משיח מפני שורשו הגבוה הוא זה שיגלה את פנימיות התורה משורשו מעצמות המאציל.

אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני ש"לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם[15].

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "נשיא"[16] ובתואר "רב"[17] ונקרא אף "רועה"[18] על שם זה שעניינו להמשיך המשכה פנימית בבני ישראל - רב - ולא רק מקיף כמלך[4]. ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך[19] לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי[20].

אמנם, פעולה זו אינה עיקר עניינו[21], משום שעיקר ענינו הוא "מלך". ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ו"לתקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו[22] ללמד תורה את כל העם[23][24].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.
  2. א, ב.
  3. רמב"ם סוף הלכות מלכים.
  4. 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 208
  5. ראה בהרחבה בספר השיחות תנש"א עמ' 556.
  6. איוב יד, ט
  7. ראה גם בשולחן ערוך רבינו הלכות תלמוד תורה פרק א ה (ושם שמה שנגלה לנו יש גבול.
  8. זכריה יג, ב.
  9. בשער האמונה שם שראיות אלו וכן ראיה הא' היא לאחר תחיית המתים משאין כן לפני זה נאמר אין בין ימות המשיח..אלא שיעבוד מלכיות. (ועיקר הגילוי שלעתיד יהיה בתחיית המתים דווקא (עיין בערכו)).
  10. ישעיהו ל, כ.
  11. ירמיהו לא, לג.
  12. ראה בכל זה בספר שער אמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נ"ו עד ס"א.
  13. תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139.
  14. ראה שם בשערי אמונה פרק נ"ו [דרושה הבהרה].
  15. דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
  16. שהתואר נשיא "קורין אותו החכמים נשיא.. הוא העומד תחת משה רבינו" - לשון הרמב"ם סנהדרין פרק א הלכה ג. וראה בזה לקוטי שיחות חלק יט עמוד 166 בהבדל בין נשיא למלך לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 192 ואילך.
  17. דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
  18. וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם (יחזקאל לז, כד.) ואינו נמנה בין השבעה רועים (סוכה נב, ב.) מפני שעיקר עניינו הוא המלכות כבפנים.
  19. ראה לעיל בפנים "דברי חז"ל" שפלגי קיסר שנאמר על דוד המלך הכוונה למשיח כפי שהוא "ממשיך" את עניינו של המלך דוד.
  20. לקוטי שיחות חלק לה שם הערה 27.
  21. אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות חלק ב' עמ' 292
  22. גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (ראה ערך מלכותו של מלך המשיח - על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).
  23. לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.
  24. ראה ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.