שמואל שפירו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל שפירו בהופעה (2006)

שמואל שפירו (יליד שנת תשל"ד, 1974) הוא רב, חזן זמר ומרצה חסידי צרפתי. רבה של מחוז מרת ומוזל ונאנסי שבצרפת.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בג' שבט תשל"ד בעיר אקס לה בן שבצרפת בשם שמואל רפאל שפירו לאביו הרב דוד נתן (רבה של הערים "קלרמון-פראן" ו"וישי" בצרפת) ולאמו אלישבע (מוזיקאית).

בילדותו למד בחיידר המקומי, עלה עם משפחתו לישראל בגיל 9 ולמד בישיבות רחמסטריווקה וערלוי, אז החל להתקרב לחסידות חב"ד. היה ממקורבי הרב משה וובר והרב דב בער אליעזרוב. בשנת תשנ"ג היה שליחו של האדמו"ר מערלוי להעביר פ"נ לרבי.

שימש כמשפיע ב'ישיבת אור גבריאל, וכיועץ חינוכי בבתי הספר 'שניאור', ו'אוצר התורה' בצרפת. שידר ב'רדיו קול הנשמה' יהדות וחסידות.

הקים מקהלת ילדים בשם "פרחי ליובאוויטש" בצרפת בעידודו של השליח הרב שמואל אזימוב.

קירב בני נוער רבים ליהדות וחסידות דרך שיריו ושיעוריו.

קריירה מוזיקלית[עריכה]

את דרכו המוזיקלית החל כנער בחסידות ערלוי, שם שימש כסולן החצר. לאחר נישואיו בשנת תשנ"ד הקים את תזמורת "קול הנגינה", עם האמנים דני ממן וחיים קירשנבוים. בשנים תש"ס-תשס"ה שימש כחזן בית הכנסת הגדול במגדל העמק בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן.

למד מוזיקה, פיתוח קול וחזנות, בבית ספרם של אלי יפה ובנימין מונק, וכן מפי מוזיקאים וזמרי אופרה.

בשנת תש"ס הוציא לאור את סינגל הבכורה שלו בשם "כה אמר", ובתשס"ב לקח חלק בפרוייקט "אוצרות שבת" של דוד הוניג. בתשס"ד הוציא את הסינגל השני שלו העונה לשם: "אהבת ישראל". השיר הפך ללהיט והוקדש לחתן פרס ישראל הרב יצחק דוד גרוסמן.

החל משנת תשס"ו משמש כחזן בית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" בפריז. משנת תשס"ט הוא משמש כחבר הנהלה, מעבד ומנצח המקהלה של בית הספר למוזיקה "ניגונית". ​מתלמידיו נמנים האמנים: דוד סיטבון, זלמן אטל ובנימין ציילון.

בתשע"א הוציא את הסינגל השלישי שלו בשם 'מפתח החירות' שהוקדש עבור שיחרורו של גלעד שליט. באותה שנה הוציא את הסינגל 'שאו מרום', איתו הוציא מספר חודשים לאחר מכן את האלבום הבכורה ('שאו מרום') בעיבודם של שמואל אטלן ורובי בנט[1]. רוב התכנים בשיריו לקוחים מהמקורות. השירים מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר בעברית.

בתשע"ו ראה אור סינגל החזנות הראשון שלו בשם "דאס אידישע ליד".

שיתופי הפעולה שלו על במות ברחבי העולם מונים גם אמנים ממגזרים ורקעים שונים. נקרא להנעים מספר פעמים ערבי כבוד בהשתתפות אנשי ממשל ודיפלומטים. במשך השנים היה במגעים עם מפיקים בנלאומיים עבור פרוייקטים מוזיקלים, אך סירב מסיבות הלכתיות.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים