תפלת שחרית של שבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שחרית של שבת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת שחרית של שבת היא תפלה הנאמרת בבוקר יום השבת לפני קריאת התורה ותפלת מוסף.

מהלך התפלה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהלים צ"ב, תהלים קכ"א, תהלים קל"ו, האדרת והאמונה, נשמת כל חי

תפלת שחרית של שבת מבוססת ברובה על קטעי תפלת שחרית הנאמרת מידי יום מימות השבוע, אך בשבת התוספו לה קטעים אל סדר התפלה, ושונו קטעים מימי החול לקטעים המתאימים לשבת.

התפלה נפתחת באמירת החזן את ברייתת ר' ישמעאל כשהוא מסיים בקול את קטעו האחרון של הברייתא ואומר את הקטע "יהי רצון מלפניך ה' אלוקנו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", ועובר לקדיש כשהקהל עונה אחריו אמן, כפתיחה הרגילה מידי יום.

בפסוקי דזמרה בתפילת שחרית נוהגים להוסיף קבוצה של מזמורי תהילים קודם ברוך שאמר, וכן את פיוט האדרת והאמונה: לאחר הפתיחה הרגילה ב'הודו', 'מזמור שיר חנוכת הבית' ה' מלך, והושיענו, ובמקום להמשיך ולהגיד את המזמור הרגיל למנצח בנגינות שיר, אומרים את המזמור 'למנצח מזמור לדוד', וממשיכים באמירת מזמורי תודה ושבח לה', בשונה מימי החול בהם אומרים אחרי המזמור את תפלת לשם יחוד.

לאחר ברוך שאמר אומרים את 'מזמור שיר ליום השבת' (במקום 'מזמור לתודה' הנאמר בימות החול) וה' מלך גאות לבש, וממשיכים בסדר התפילה הרגיל עד סיום 'אז ישיר', וחותמים את פסוקי דזמרה בתפילת נשמת כל חי ונוסח מיוחד של ברכת ישתבח.

בברכות קריאת שמע, מוסיפים שבח מיוחד וכן את הפיוט א-ל אדון, ולאחריו אומרים את היוצרות 'לא-ל אשר שבת מכל המעשים' (ובסידור תהלת השם מופיע שקטע תפילה זה אם דילוגוהו בטעות יש לחזור ולהתפלל), ולאחריו ממשיכים כרגיל בנוסח ברכות קריאת שמע של ימות החול עד לתפילת עמידה של שבת.

מנהגים[עריכה]

  • שליח ציבור - בשונה מימות החול בהם נהוג ששליח ציבור אחד מתפלל מתחילת התפילה ועד סופה, בשחרית של שבת נפוץ בקהילות רבות וכן בין חסידי חב"ד, ששליח ציבור אחד עולה מתחילת התפילה ועד 'נשמת כל חי', ולאחר מכן מחליף אותו שליח ציבור אחר שמתחיל באמירת 'שוכן עד' ועד לאחר קריאת התורה.
  • עבודת התפילה - אצל חסידי חב"ד, עיקר עבודת התפילה של ימות השבוע כולו היא בתפילת שחרית של שבת, כאשר גם אלו שאינם יכולים בשאר ימי השבוע ללמוד חסידות באריכות כהכנה לתפילה ולהתפלל במתינות, יכולים לנצל את יום השבת להתפלל כפי שחסידות דורשת.
  • חזרת חסידות - בשנים האחרונות התפשט המנהג לחזור נקודה מתורת הרבי באמצע התפילה, כשברבים מבתי הכנסת נוהגים לעשות זאת קודם קריאת התורה[1], אך מפי השמועה הביע הרבי תמיהה על מנהג זה שמקדימים 'תורה שבעל פה' ל'תורה שבכתב'[2], ונוהגים לעשות זאת רק לאחר קריאת התורה והחזרת ספר התורה לארון הקודש. הרבי התבטא כי הבעלי-בתים אוהבים שנושא ה'דרשה' קשור לפרשת השבוע[3], ובכל אופן - כדאי שהנושא דברים בפני הקהל לא יעמוד כשגבו ממש מאחורי ארון הקודש, אלא יסלק עצמו לצדדין[4].
  • נשיאת כפיים - בהרבה מקהילות חב"ד בארץ שלא נוהגים לשאת כפיים במהלך ימות החול, נוהגים במנהג ארץ ישראל ונושאים כפיים בשבת בלבד, כשבזה עצמו יש הנוהגים לעשות זאת בתפילת מוסף בלבד ויש הנוהגים אף בתפילת שחרית.

בחסידות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. ככל הנראה מהשיקול שאם יעשו זאת לאחר הקריאה רבים מהנוכחים שלא נמנים על חסידי חב"ד יעזבו את המקום לפני תפילת מוסף ולא יישארו להתוועדות וכדומה.
  2. לקט מנהגי שבת קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז (משבועון כפר חב"ד גליון 627 עמוד 21 בשם ר' בנימין קלוגר, מהמשמשים בקודש אצל האדמו"ר מקלויזנבורג.
  3. שיחת י"ב תמוז תשי"ב סעיף י"ב.
  4. מתצלום מענה הרבי, נעתק בלקט מנהגי קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז.