רמת גן
| רמת גן | |
|---|---|
 תהלוכת ל"ג בעומר ברמת גן, תשע"ה | |
| עיר | רמת גן |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שלוחים מרכזיים | הרב אברהם גל, הרב יוסף יצחק גל |
העיר רמת גן שבמרכז ארץ ישראל הוקמה בתרפ"א (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950).
קהילת חב"ד ברמת גן נוסדה בתקופת אדמו"ר הריי"צ ובין החסידים המפורסמים דאז - הרב משה אקסלרוד, הרב פולע כהן והרב מאיר בליז'ינסקי.
בשנים הבאות הגיע לעיר השליח הרב מרדכי גל ופעל רבות בהפצת היהדות והמעיינות. כיום פועלים כשלוחים, בניו הרב אברהם גל והרב יוסף יצחק גל. רב הקהילה הוא הרב ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן).
תוכן עניינים
חב"ד ברמת גן[עריכה]
בית הכנסת "סוכת שלום"[עריכה]
בית כנסת חב"ד הראשון היה ממוקם במרכז העיר. את בית הכנסת הקים וייסד הרב משה אקסלרוד.
ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת באגרות קודש[1].
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם אדמו"ר הרש"ב. נוסח התפילה הוא ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם זאת מאחר ורבים מהמתפללים בו הם בני עדות המזרח, ישנם מספר קטעים בתפילה המושרים בסגנון ספרדי ירושלמי.
בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה, רובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כרב בית הכנסת מונה הרב משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת תש"כ.
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב רפאל נחמן כהן והרב ישראל לייב ליפשיץ.
בשמחת תורה היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, מתוועדים בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר.
רב בית הכנסת והקהילה[עריכה]
אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו הרב גדליהו אקסלרוד.
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת הרבי הרב שלום דוב ליפשיץ, שהיה רב באזור.
הרב ליפשיץ שימש כרב בית הכנסת ויו"ר ההנהלה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו ברבנות בנו הרב ישראל ליפשיץ.
עד שנת תשס"ט שימש כגבאי הרב אהרן פולק ומשנת תש"ע עד שנת תשע"ח שימש כגבאי הרב ישראל שפרינגר, ששיפץ את בית הכנסת שיפוץ יסודי.
בית הכנסת "היכל מרדכי"[עריכה]
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הוותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די.
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד". הבית כנסת נבנה בשכונת רמת יצחק, בזכות אחד החסידים שתרם מגרש.
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב מרדכי גרוזמן - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי"[עריכה]
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דוב ליפשיץ. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, בתפקידו זה כיהן במשך שלושים שנה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו בנו הרב ישראל ליפשיץ.
רבני הקהילה במשך השנים[עריכה]
- הרב משה אקסלרוד.
- הרב גדליהו אקסלרוד.
- הרב שלום דוב ליפשיץ.
- בנו הרב ישראל ליפשיץ.
משפיעים ואנ"ש ברמת גן[עריכה]
- הרב מאיר בליז'ינסקי.
- הרב רפאל נחמן כהן.
- הרב ישראל לייב ליפשיץ.
- הרב חיים משה אלפרוביץ'.
- הרב שמואל קדיש ברטנובסקי.
- הרב מרדכי גרוזמן.
- הרב אהרון אופן.
- הרב אברהם דוד ינובסקי.
- הרב צבי ונטורה.
קירוב לחסידות[עריכה]
בית הרב מאיר בליז'ינסקי ברמת גן, היוה מוקד להפצת מעיינות החסידות.
ר' מאיר מסר שיעורי חסידות בסגנונות שונים, ברבים וביחידות, מידי יום במשך שנים רבות לתלמידים רבים ברמות שונות, דרכם התקרבו לעולמה של החסידות ולשמירת תורה ומצוות. בשיעורים שבביתו השתתפו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו הוקדשו בעיקר ללימוד התניא, כשהוא מסביר את הנלמד בהסברים שכלתניים ומשלים מוחשיים. בדרך כלל גלשו לפילוסופיה חסידית, הגות מעמיקה שביסס על ספרי החסידות. השיעורים התאפיינו בידע רב ובדיבור כנה, יחד עם חום ואהבת ישראל, ובשל כך קנו את פירסומם ומשכו רבים.
מטרת חייו הייתה להנחיל לרבים את תורת החסידות, ובה דבק כל ימיו. לימד סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות.
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב יגאל פיזם, הרב יאיר כלב, הרב יחזקאל סופר, הרב זמרוני זעליג ציק הסופרים - יצחק דמיאל ואביגדור המאירי, והאדמו"ר מבישטינא[2].
בית חב"ד בעיר[עריכה]
שליח הרבי ומייסד בית חב"ד בעיר היה הרב מרדכי גל, שריכז את פעולות השלוחים בעיר. כיום בניו הם ממשיכים דרכו.
- הרב אברהם גל ואחיו יוסף יצחק גל, המרכזים את פעולות חב"ד המרכזי בעיר. ותחתם פועלים בעיר:
- המד"א הרב ישראל ליפשיץ, מרכז את פעילות בית הכנסת ובית חב"ד "היכל מרדכי" ומכהן כיו"ר יד לאחים.
- הרב מנחם מענדל לבנוני, הפועל בשכונת הראשונים, בשנת תשפ"ג הקים ישיבה בבניין הבורסה לבחורים אחרי קבוצה.
- הרב חגי הלוי, ניהל את בית חב"ד בבורסת היהלומים בעיר.
- הרב ישראל גורביץ, שליח בשכונת קרינצי.
- הרב לוי יצחק גופין, שליח ברמת אפעל.
- הרב בנימין קלי, שליח לשכונת מרום נווה.
- הרב ניר להב, שליח לשכונות קריית בורוכוב ותל גנים.
- הרב חיים צדוק, שליח לשכונת רמת עמידר.
- הרב ישראל שפרינגר, ריכז את פעילות בית הכנסת ובית חב"ד "סוכת שלום", וכיום רב בית הכנסת לצעירים.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אברהם רייניץ, חייל בשירות הרבי
- הרב פולע כהן, מאחורי מסך הברזל (ספר) מהדורה מחודשת
- הרב שניאור זלמן ברגר, רבים השיב ליהדות וחסידות, תולדות הרב מאיר בליז'ינסקי
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
