עולמות נשמות אלוקות
עולמות נשמות ואלוקות היא חלוקה של רבדים שונים במציאות שמקורה בבעל שם טוב[1].
הבעל שם טוב כתב שבכל אות ובכל מילה ממילות התפילה, האדם צריך להתבונן כיצד היא באה לידי ביטוי בשלושת הרבדים הללו: עולמות - הספירות האלוקיות בהשתלשלות העולמות, נשמות - עבודת האדם, ואלוקות.
במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'[2].
מקור הביטוי וביאורו[עריכה]
בספר צוואת הריב"ש מבואר סדר ההתבוננות בתפילה באופן שהתיבות יהיו 'מאירות', באמצעות זה שאדם כולל נשמתו בכל אחת מהבחינות של 'עולמות נשמות ואלוקות'.
את דבריו מבסס הבעל שם טוב על ספר הזוהר בנוגע לתיבת נח, שבתיבה היו שלושה מדורים שהם כנגד שלושה רבדים הללו, והציווי 'בא אל התיבה' שנאמר לנח במשמעותו בעבודת האדם, היא שהאדם צריך לכלול את עצמו בתיבות התפילה בכל אחת מה'קומות' של התיבה[3].
הרבי מבאר את הכוונה בשלושת הרבדים הללו: עולמות - הספירות האלוקיות בהשתלשלות העולמות, נשמות - עבודת האדם, ואלוקות - האלוקות עצמה.
(זאת בשונה מההסברים הנפוצים המפרשים זאת בשלושת הרבדים: עולמות - המציאות בה מתרחשים הדברים, נשמות - האדם הפועל במציאות, אלוקות - האור האלוקי המחיה ומהווה את המציאות).
במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'[4].
הקבלות שונות[עריכה]
שלישיית המושגים הללו, מקבילה להסברים ומושגים נוספים המופיעים בחסידות.
כך לדוגמא על הפתגם המובא בלוח היום יום בחודש תמוז: "שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם התפילה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפילה, ענינה הרגש האלקות שבהענין שלמד", עליהם מוסבר שהם שליבות בסולם ההרגשה באלוקות שעל ידי עבודת האדם, הם כנגד שלשת הרבדים של אותיות התורה, עולמות נשמות אלוקות, כפי שכתב הבעש"ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב.[5] התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את גוף ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה חיים בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את הגוף ואת החיים אל חיי החיים ב"ה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב מנחם מענדל נחשון, [sinun770.org/%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-1/ בא אל התיבה - מבוא, סוד האותיות: עולמות, נשמות אלוקות], שיעור וידאו, סינון חב"ד
- הרב יהושע שפירא, יפוצו מעיינותיך חוצה - עולמות ונשמות, ואלוקות • עולמות נשמות ואלוקות בלימוד התורה, אתר מעיינותיך
- הרב יוסף יצחק אופן, שיעור על מאמר 'לך אמר ליבי' תש"כ המבאר את המושג
אתר חסידות TV - הרב יצחק גינזבורג, [galeinai.org.il/books/toc_h2_4/toc_h1_1 סוד האותיות של לשון הקודש - מבוא]
הערות שוליים
- ↑ פלח הרמון על שיר השירים ע' 230. וראה מאמר שני המאורות קיד, א: "ועד"ז יש להבין בענין בירורי אנ"ך דתוהו הנז' בסה"ק היינו אורות ניצוצין כלים. ובקבלת הבעש"ט נק' בשם עולמות נשמות אלקות כידוע".
- ↑ ראו כתר שם טוב הוספות, אות רכב. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.
- ↑ לשון צוות הריב"ש במלואה: "ריב"ש ע"ה אמר, צוהר תעשה לתיבה, שתהיה התיבה שאדם מדבר בתורה ובתפילה מצהיר, כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלהות, ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה, עם אלהות, ואחר כך מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה תיבה, ואחר כך מתיחדים יחודים אמיתיים באלהות, וצריך האדם לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול עד אין שיעור, וזהו תחתיים שניים ושלישיים וגו', דהיינו עולמות ונשמות ואלהות, תלת עלמין אית ליה וכו' (זוהר ח"ג קנ"ט א)". ובלשון דומה באור תורה נח, יח.
- ↑ ראו כתר שם טוב הוספות, אות רכב. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.
- ↑ כתר שם טוב א'
