נטע שלמה וילהלם

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב נטע שלמה וילהלם (כ"ז תשרי תש"ט-ה' סיון תשס"ב) היה מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, משפיע שיכון חב"ד ירושלים מפעילי מבצע מזוזה וחבר בכולל צמח צדק בעיר ואף זכה לקירובים רבים מהרבי.

תולדות חיים

הולדתו:

נולד בכ"ז תשרי תש"ט בירושלים לאביו הרב משה אהרן וילהלם, מגזע חסידי חב"ד עד לאדמו"ר הזקן. ולאמו מרת חיה שרה בת למשפחת וייסברג. הסבתא של ר' נטע שלמה - נחמה וייסברג ע"ה, אמה של שרה (אמו של ר' נטע שלמה), סיפרה ששבועיים אחר שילדה את בנה חיים זלמן שי', הלכה ביתה שרה תחי' לבית הרפואה 'ביקור חולים'.

לאחר סעודת השבת יצא הסבא, בעלה, לכיוון בית הרפואה לשמוע אם כבר יש בשורות טובות? וכששאלה אותו: לאן אתה הולך בשעה כזו? ענה לה: "אומרים שצדיק גדול הגיע לעיר ואני הולך לראות אותו…" ואכן כשחזר מאוחר יותר הביתה, בישר לי שמגיע "מזל טוב" והתברר שאכן "צדיק גדול הגיע לעיר"!!

ילדותו:

בצעירותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', והיה מתמיד מופלא בתלמודו, היה לומד ומסייע לתלמידים חלשים יותר, ואף ב'הפסקות' היה יושב ולומד ולא יצא להשתובב עם הילדים בחוץ. באחת השבתות שיחק עם דודו ברוך בחצר הבית, ובאמצע המשחק נפצע הילד נטע שלמה ע"ה מברזל חד וחלוד שהיה במעקה החצר, וכדי שלא לצער את הוריו שי', החליט שילך מיד בעצמו למרפאה שבשכונת מוסררה הסמוכה עם דודו ברוך.

כשהגיעו לשם אמר לרופא שנפצע מעץ, וטיפלו בו, וכששאלו מה שמו – כדי למלא את הטפסים המתאימים – אמר ששמו: "נטע גרין". בדרך חזרה שאלו דודו: "מדוע שינית בדבריך" ? וענה בפשטות ובתמימות: "רציתי למנוע חילול שבת ולכן לא גליתי שזה מברזל כדי שאחסוך זריקה (טטנוס) בשבת, ובקשר לשמי, רציתי להפחית למינימום את האותיות שיכתבו בשבת, ועדיף "נטע גרין" (כשם המשפחה של הסבתא לפני נישואיה) שהם רק 7 אותיות מאשר "נטע שלמה וילהלם" עם 13 אותיות" (וכמובן שבמוצש"ק הייתה 'עבודה' לשנות את שמו ולתת טיפול מתאים יותר…)

ר' נטע שלמה ע"ה שמר מאד על פיו ושקל את דבריו. חבריו והוריו העידו שאף פעם לא שמעו אותו מדבר לשון הרע או מרכל על אחרים.

בגיל 12 נבחן ר' נטע שלמה אצל מוריו והם כל כך נהנו מתשובותיו וכתבו להוריו שהוא מצוין בין המצוינים ויגדל להיות רבן של ישראל וחסרונו שאינו אוכל מספיק ולכן הוא כחוש ולבן מאד.

נעוריו:

משסיים את שנות לימודיו החליט כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, באותם ימים רק מעטים נסעו מרחק כזה. הוריו ניסו להניעו מכך. אך הוא אמר בנחרצות שכבר הספיק להירשם לישיבה, והדגיש שעל פי ההלכה אין חובה לשמוע בקול ההורים כשמדובר על לימוד תורה. ואומנם הוא נסע ללמוד בישיבת חב"ד בלוד ואף הביא עמו קבוצת בחורים שנסעו ללמוד שם.

בשנת תשכ"ב -כשהיה ר' נטע שלמה בישיבה ,הקפיד המדריך בפנימייה שהבחורים ילכו לישון בזמן, וללא אישור לא ניתן להמשיך ללמוד באולם הלימודים (זאל) בסיום הסדרים. כשהגיע המדריך וראה שר' נטע שלמה ע"ה לא נמצא בחדרו חיפשו ואמרו לו שהוא בזאל. המדריך לא היה מרוצה וחזר שוב בערב הבא והדבר חזר על עצמו. כעבור כמה לילות החליט שיפתיע אותו ויגיע מוקדם בבוקר ויקנוס אותו על איחורו. אך להפתעתו כשהגיע בבוקר מוקדם מאד, ר' נטע שלמה כבר לא היה במיטתו כי כבר השכים לתלמודו… עד שההנהלה אישרה לו ללמוד כאוות נפשו.

היתה לו בקיאות מופלאה בכל חלקי התניא. ההלכה היתה נר לרגלו, והוא קיבל על עצמו ללמוד שולחן- ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה. כל יום קבע לעצמו 'מכסה יומית' ללימוד ההלכות בעל פה, ואם לא הספיק- היה נשאר עד השעות הקטנות של הלילה ולומד בהתמדה עצומה.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בסיום שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד נסע לשנת הלימודים 'קבוצה' בשנת תשכ"ח-תשכ"ט

כבר בילדותו החל לשנן תניא בעל פה וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן תורה שבכתב הן תורה שבעל פה".

לאחר נישואיו עם מרת נחמה מלכה בתו של הרב ירחמיאל משה קניג התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, ובב' אלול תשל"ב היה מארבעת האברכים המייסדים של כולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים הרב חיים שלום דייטש והרב יוסף יצחק רוזנברג והרב שמואל שניאורסון.

בקיץ של שנת תשל"ו הצטרף לבית המדרש להוראה שהקים הרב יהוסף גדליה רלב"ג בשכונת 'קריית היובל', בראשותו של מורו ורבו הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת, אליו היה קשור עוד בהיותו תלמיד מובחר בישיבת תורת אמת, ומקבל פנימי שלו. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'.

לאורך כל שנות לימודיו בכולל, היה כותב קבוע בבטאון התורני של כולל צמח צדק בירושלים 'יגדיל תורה'.

עם הודעתו של הרבי על פתיחת מבצע מזוזה התמסר לענין בכל כוחותיו, והחל לערוך ביקורי בית יום יום על מנת לדאוג לכשרותם של המזוזות בבתים של תושבי ירושלים. עיקר התעסקותו היה בשכונת קריית היובל (שלימים נמנה על מייסדי בית חב"ד המקומי והתמנה כחבר ההנהלה). ר' נטע שלמה היה סופר סת"ם מומחה, רבים שחרו לפיתחו בשל יראת השמים הטהורה בה ניחן. היה בעיקר בודק ומגיה מזוזות. לילה אחד הלך עם בנו ר' אלעזר שי' למשפחה שהאישה רצתה לבדוק את מזוזות הבית, אולם בעלה התנגד לכך, וכך באותו ערב הזדמן שבעלה נסע מחוץ לעיר, וכך ישב סבא עד 2 בלילה ובדק את כל המזוזות ורק אחר כך חזר לביתו בשמחה.

בשנת תשנ"ג לאחר פטירתו של הרב שלום דובער שור הפצירו בו לקבל על עצמו לשמש כמשפיע בבית הכנסת המרכזי בשיכון חב"ד ירושלים, והוא ניאות לקחת על עצמו את התפקיד.

הרב וילהלם היה ידוע בלשונו הזהב השנון והקולע וכן היה מוסר שיעורים ומתפלפל בהלכה ובחסידות וכתב הערות רבות בבימות שונות.

בשנה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה, והשיב את נשמתו הזכה והטהורה והוא בן ג"ן שנים בלבד, בערב חג השבועות ה' סיון תשס"ב. (אמרו שהוא כ"כ היה חדור בתניא עד אשר ימי חייו היו נ"ג כמניין פרקי התניא)...

משפחתו

• בנו, הרב אלעזר שמחה וילהלם - משגיח ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וכ"ג שליח של הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
• חתנו, הרב מנחם סגל - משלוחי הרבי באופקים.
• חתנו, הרב לוי יצחק רוזנברג- המנהל רוחני של תומכי תמימים בני ברק.
• בנו, הרב לוי יצחק וילהלם - ר"מ בתומכי תמימים בני ברק.
• בנו, הרב שניאור זלמן וילהלם - משלוחי הרבי ביקנעם עילית.
• חתנו, הרב דב לוין - משלוחי הרבי בקריית היובל שבירושלים.
• חתנו, ר' משה רוזנברג.
• בנו, הרב חיים דוד וילהלם - משפיע בישיבה קטנה בבית שמש.

לקריאה נוספת

• חוברת זכרון - נטע שעשועים, יצא לאור על ידי בני המשפחה לרגל ה'שלושים'
• - הערה בשו"ע אדה"ז הל' תפילין של הרב וילהלם