שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 561 בתים ,  19:36, 7 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|300px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] ) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. ב[[התוועדות]] נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) או וב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] עם ה[[אדמו"ר]](מה שמכונה ביניהם "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}").
==משמעות ההתוועדות בחסידות==
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)]]התוועדות עם [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[הרבי|נשיא הדור|הרבי]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, היא אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוה היסודית של [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". אימרה את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1="קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.
== תוכן ההתוועדות ==
==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
כאמור, ב[[התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, אירע היה ב[[התוועדות]] שהתקיימה עם שערך הרבי בה לא שתו בערב [[ייןחג הפסח]]. היה זה בערב פסח [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ה[[התוועדות]] מים.
===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) הלחיים ישנם ששני נוסחים * לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות - ויחל ,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח גו' ]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן הי', ולכן מברכים שיין ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.  ב) הרב * [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. , וכן פעם ב[[התוועדות]] שהיה בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה: לחיים ולברכה. אחרי ה[[התוועדות]] ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח לנוסח זהדווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[ייןעבודת השם]] יצא סוד, ובעבודה הוא היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']].}}.
==זמן ההתוועדות==
אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
זמני [[התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). [[התוועדות]] [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
{{להשלים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]

תפריט ניווט