אברהם ליסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם ליסון
צילום: לוי ישראלי
בהתוועדות

הרב אברהם ליסון (י"ב חשוון תרפ"ג, 1922 – ט"ו בשבט תשע"ט), היה זקן תושבי כפר חב"ד, משפיע בבית הכנסת בית נחום יצחק בכפר חב"ד. בעבר כיהן בתפקידים חינוכיים שונים בהנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בזרנוגה, ומוקדם יותר - משפיע בישיבת תומכי תמימים פאקינג. היה מגדולי ה'עובדים' בדורנו והיווה לסמל ודוגמא בתפילתו באריכות.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ב חשוון תרפ"ג בעיירה הליטאית פוניבז' לרב שמואל צבי הירש ליסון והרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד הצמח צדק, וגיסו של ר' שמחה גינזבורג.

בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות השואה.

בכ"ט סיון תש"א עזב את משפחתו בגפו וברח לרוסיה, שם התחבר לחסידי חב"ד והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר סמרקנד, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנת תש"ו הצטרף לבריחה הגדולה של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה.

הוא הגיע למחנה המעבר פאקינג, שם התמנה כמשפיע הישיבה שהוקמה.

בהמשך, הגיע לתחנת המעבר בברינואה שבצרפת, שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב שלמה חיים קסלמן ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו בשואה, ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש כפר חב"ד.

לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב זרנוגה.

במשך שנים רבות יצא למבצע תפילין ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) בתל אביב.

הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי 'לקוטי תורה' ו'תורה אור' בבית הכנסת בית נחום יצחק בשיכונים בכפר חב"ד.

הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות הרבי כמלך המשיח, ואף השתתף בכינוסים שארגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה..

בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' עוזר אלפרוביץ'. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר, כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה, כשהביא לו את כוס התה חזר ר' אברהם לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר בט"ו שבט ה'תשע"ט בגיל 96 בשיבה טובה.

בעל מנגן[עריכה]

הרב ליסון ניחן בכשרון נגינה ייחודי, ובמקביל לעבודתו ברשת אהלי יוסף יצחק ובפעילות החב"דית ברחבי הארץ, השתתף בערבי חב"ד רבים שם קירב רבים לתורת החסידות באמצעות שירתו העריבה.

כאשר הרב יוסף יהודה מרטון ייסד בשנת תשכ"ג את המקהלה החב"דית הראשונה, הצטרף למקהלה, והיה אחד מהבעלי-מנגנים הבולטים בה.

בחודש סיון תשמ"א הגיע לבקר בחצר הרבי, ומספר ימים לפני קיומו של הראלי לכבוד חג השבועות ביקש ממנו הרבי שיופיע בפני הילדים, ובאם הדבר אפשרי - שיתחיל את ההופעה שלו אחרי שהרבי יצטרף לכינוס. הרב ליסון קיבל על עצמו להשתתף בכינוס והופיע בפני הרבי, והרבי חייך בזמן ההופעה שלו ומחא את כפיו, והראה שביעות רצון רבה משירתו.

ר' אברהם חיבר ניגון "כי רגע באפו (ניגון)", והוא מילים מתוך פרק ל' בתהלים "מזמור שיר חנכת הבית לדוד" על תנועות ניגון התועדות מקרמצ'וג שהוא ניגון ר' בספר הניגונים[1].

רוקד על ידיו[עריכה]

אברהם-ליסון-על-ידיו.jpeg

הרב אברהם ליסון נהג לרקוד על ידיו באירועים חסידיים וערבי חב"ד ובמיוחד באירועי הבר מצוה ליתומי צה"ל שבכפר חב"ד[2].

בי"ב תמוז תשכ"ה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א : "אולי יש כאן מישהו שגם יכול לעשות כן ליסון - היה עושה זאת, ומסתמא עושה כן עתה בכפר חב"ד, ושיהי' לו לתועלת ולבריאות... - להמשיך הענין דראש למטה ורגלים למעלה שזהו דבר המובן בשעת שמחה גדולה".

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בשנת תשפ"א התפרסם הלחן שלו על הניגון בעקבות שיתוף פעולה של בנו עם חברו לספסל הלימוד הזמר החסידי מנדי ג'רופי. ראו בהרחבה הללוהו בנבל שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 152.
  2. כשעיתונאי מצא את ר' אברהם "עומד על הידיים" בעיר העתיקה באתר סי או אל סמליל.jpg