תפילת שחרית בראש השנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפילת שחרית בראש השנה היא תפילת שחרית הראשונה של השנה, ומכאן חשיבותה המיוחדת, אשר על פי תורת הקבלה בתפילה זו נבנית קומת ספירת המלכות, ובשני הימים של ראש השנה ננסרים ונבנים שני הספירות העליונות של המלכות הלא הם הכתר וחכמה.

חזרת הש"ץ[עריכה]

המנהג הוא כי בחזרת הש"ץ, כשמגיע הש"ץ לוכתוב, ולובספר חיים - אומרים זאת הקהל בקול רם, ואחר כך חוזר הש"ץ ואומר. וגם בשבת ויום טוב נוהגין כן. ובנעילה - באמירת וחתום[1].

בספרי הפוסקים נידונה השאלה האם יש חובה לקום בכל פעם שפותחים את ארון הקודש בראש השנה, או שמא מכיון שהפתיחה היא רק לעורר רחמי שמים ולא על מנת להוציא את ספר התורה ממקומו אין חובה לקום. ביומן משנת תשי"ב נאמר, שהרבי עמד בכל פעם שפתחו את ארון הקודש, וישב כשסגרוהו. אך בשנים מאוחרות יותר היה יושב גם במקומות שפותחים בהם את הארון. היו שנים שהרבי היה מגביה עצמו מישיבתו בסיומי הברכות בחזרת הש"ץ, ומתרומם מסמיכתו על השטענדער באמירת 'וכתוב' ו'בספר', אך בשנים אחרות היה יושב גם בסיומי הברכות.

הפיוטים[עריכה]

בראש מחזור מאה שערים[2] נדפסה 'הערה קטנה' וזה לשונה:

י.png ידוע שאצל אנ"ש המתפללים נוסח רבינו - הנקרא בשם נוסח חב"ד ממעטים באמירת הפיוטים הארוכים, ומעט מהרבה אומרים. ומקיימים המאמר טוב מעט בכוונה". ובודאי מה שאומרים מקובל הוא אצל אבותינו שכן היו אומרים אצל רבינו הגדול [3] והנה זה כמה שמענו הרבה אומרים, מי יתן ויוחקו כל מה שאומרים בקונטרס מיוחד, למען לא יהיה בלבול בעת שאומרים, שנעשה ספיקות אצל הרבה מה לומר ומה לא. ומאז נתננו לבנו לזה, אך היה קשה הדבר עלינו מכמה טעמים. עד אשר ראינו שכבר נעשה כזאת בישראל, שהדפיסו זאת בתוך הסידורים, אך מלאכתם לא נעשה על צד השלימות, כי מלבד שהדפיסו זאת באותיות קטנות מאוד, עוד זאת שסדרם לא עלה יפה, הרבה דברים שאומרים השמיטו, והרבה שאין אומרים הציגו... י.png

י"ג מדות ורבש"ע[עריכה]

בראש השנה ויוהכ"פ בשעת הוצאת ספר תורה, קודם בריך שמיה, יאמר שלוש עשרה מדות שלוש פעמים, ואחר כך יאמר תפילה זו: רבונו של עולם מלא משאלותי...[4].

בראש השנה אין אומרים זה בתפילת רבונו של עולם: ומחול על כל עוונותי.. מחילה בחסד.. ומפשעי.[5].

אמירת י"ג מדות הרחמים בהוצאת הספר תורה גם כשחל ראש השנה בשבת. וכן ביוהכ"פ[6].

הזכרת נשמות[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ היה נוהג להזכיר נשמות, בלחש, גם ביום השני של ראש השנה. ובוודאי נמסר לו מנהג זה בקבלה מאביו ואבי אביו וכו'.

הרבי אמר:

י.png אדמו"ר הריי"צ אמנם לא פירסם את המנהג הזה, אבל היות שסיפרו לי, ידע בוודאי שסוף כל סוף אגלה אותו לרבים! ואין כוונתי בפרסום הדברים לקבוע האם מנהג זה שייך לכל אחד ואחד אם לאו, ובראש השנה הבא יחליט כל אחד בעצמו כיצד לנהוג י.png
– משיחת ו' תשרי תשמ"ג

הערות שוליים

  1. אגרות קודש הרבי ג, עמ' ה.
  2. הנדפס בברדיטשוב תרע"ג, שהוא יסודו של המחזור המצורף לסידור תורה אור דשנת תש"א והמחזורים דשנת תש"ז ואילך.
  3. ועיין בספר לקוטי אמרים מרבינו הרב המגיד זיע"א בסופו, מה שכתב על דבר מה שצריך למעט בהפיוטים, יעו"ש. - כל זה מלשונו שם.
  4. סידור אדמו"ר הזקן.
  5. סידור אדמו"ר הזקן.
  6. ספר המנהגים.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


ראש השנה
הכנות לראש השנה
שבת שלפני ראש השנה · מגבית לצורכי ר"ה · ערב ראש השנה
סדר התפילות
ערבית · שחרית · מוסף · נוסח התפילה · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה בראש השנה · הכנות לתקיעות · תקיעות · אבינו מלכינו
ענינים כלליים
סעודות ראש השנה · בוקר ר"ה · עבודת היום דראש השנה · מוצאי ראש השנה
שונות
מנהגים שונים · הנהגות רבותינו בר"ה · נסיעה לרבי · תשליך · קבלת הידור בר"ה · ברכת לשנה טובה · ר"ה והקהל
ניגונים לראש השנה
ברכות קודם התקיעות · ניגון דביקות לאדה"ז · מן המיצר · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף· היום תאמצנו · האדרת והאמונה · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) ·ניגון טעמים