תפילת ערבית בראש השנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפילת ערבית בליל ראש השנה - העבודה של תפילת הלילה הראשון היא שבתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר רחמים רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבר.. עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים.. לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה[1].

חל להיות בשבת[עריכה]

בראש השנה שחל להיות בשבת, אומרים בלכה דודי 'גם ברינה ובצהלה' ולא: 'בשמחה ובצהלה'[2].

'שבת מלכתא', - גם תיבות אלו אומרים בלחש, הן בראש השנה, והן בכל השנה[3].

אמירת תקעו[עריכה]

מנהג העולם לומר אחר השכיבנו קודם חצי קדיש, בראש השנה: תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. - ויש להם על מה שיסמכו. אבל הנוהגין שלא לומר בחול 'ברוך ה' לעולם אמן ואמן' מפני חשש הפסק, גם בשבת ויום טוב וראש השנה ויוהכ"פ אין להפסיק בפסוקים[4].

הנהגות אדמו"רי חב"ד[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב היה מאריך מאוד בתפילת ערבית בליל א' דראש השנה, לא פחות משלוש או ארבע שעות[5], ונמשכה תפלתו לערך שתי שעות אחר תפילת הציבור[6].

אדמו"ר הריי"צ סיפר: זכורני מימי ילדותי את הנהגות עבודתו של אבי בתפילת ערבית דראש השגה, באריכות גדולה, בניגון התשוקה והביטחון של אדמו"ר הזקן, בקול קורע לב, פניו הקדושים שהיו כלהב אש ורוויי בכיות, ה'לשנה טובה תכתבו ותחתמו' שנאמרה באהבת ישראל, ופניו הקדושים והמהורהרים במשך היממה הראשונה של ראש השנה[7].

אדמו"ר מתפלל ובוכה. אין לך תיבה ותיבה, שאדמו"ר מוציא מפיו הק', שלא תהיה טבולה בנחל דמעה.. נשמת הצדיק משתפכת לחיק אביה שבשמים. הקהל כבר גמר התפילה.. כולם כאיש אחד צפופים ועומדים מסביב סביב למקום אדמו"ר, ומקשיבים בכל חושיהם תפילת הצדיק. אדמו"ר עומד עדיין באמצע תפילתו ומתפלל בנעימה בניגון הדבקות הידוע, כשגמר אדמו"ר תפילתו בשעה המאוחרת בלילה, פנה לקהל לברכם בברכת 'לשנה טובה'. אדמו"ר עובר בתוך הקהל ומברך לכל אחד 'לשנה טובה תכתב ותהתם.. לשנה טובה..'[8].

אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ התפלל מידי שנה בליל ראש השנה, מהתחלת הלילה ועד השעה אחת עשרה וחצי. [9].

בליל ראשון דר"ה תרצ"ט, כדרכו בקודש התפלל מוהריי"צ ערבית בחדר אחד עם המתפללים, אמנם תפילתו נמשכה בערך כחמש שעות, וחידוש היה שנה זו, אשר עוד לפני תפלת ערבית אמר למסור לכל אנ"ש שמתפללים אצלו, כי אלו אשר רוצים לישאר לחכות עד גמר תפילתו לא יסתפקו בשמיעת תפילתו לבד (כי כן הנהוג תמיד אשר כל המתפללים מחכים לשמוע תפילתו אשר זה עצמו פועל התעוררות גדולה), רק יאמרו תהילים בקול רם דוקא...[10]

בלילה הראשון של ראש השגה מתפלל הרבי הריי"צ תפילת מעריב באריכות גדולה. הגם שהוא מתחיל להתפלל יחד עם הציבור בתחילת הלילה, אף על פי כן נמשכת תפילתו עד מאוחר בלילה, כמה שעות אחר שנסתיימה תפילת הציבור. מנהג זה נמשך עוד מימי אדמו"ר הזקן, וכך נהגו כל נשיאי חב"ד. ויש למנהג זה שורש בקבלה ויסוד בתורת החב"ד.

תפילת מעריב של נשיאי חב"ד בלילה הראשון של ר"ה, ברעש ובהתלהבות עזה ובבכיות עצומות במתיקות-נעימות ניגון הדביקות של ר"ה - המקובל אף הוא מאדמו"ר הזקן...

בראש השנה השתא תש"ה, סיים אדמו"ר הריי"צ את תפילת מעריב בשעה 11 בלילה בערך, ואז יצא לסעודת יום טוב[11].

ידוע גודל הפלאת עבודתם של רבותינו נשיאינו בתפילת ערבית דליל א' דר"ה - כפי שראינו אצל מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקום אביו אדמו"ר הרש"ב, וכל רבותינו נשיאנו שלפני זה, ומזה מובן שמעין זה ושמץ מנהו צריך להיות גם אצל כל אחד ואחד מהחסידים[12].

אמירת לדוד מזמור בראש השנה[עריכה]

אמירת "לדוד מזמור גו' הארץ ומלואה" - קודם קדיש "תתקבל", ולא קודם "עלינו". וכן בליל יוהכ"פ[13].

הכוונה[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אמר, שהכלי להשפעות גשמיות על כל השנה הוא הכוונה בליל ראש השנה באמירת "לדוד מזמור", ושמחה יתירה על התורה בשמחת תורה[14].

במוצאי יוהכ"פ תרפ"ח סיפר אדמו"ר הריי"צ: אמר לי אבי אדמו"ר הרש"ב, על ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה-עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יוהכ"פ בהתרחבות[15].

כשחל ר"ה בשבת[עריכה]

כשחל ראש השנה בשבת הסדר הוא: ויכולו, מעין שבע, לדוד מזמור, קדיש תתקבל, מזמור לדוד, חצי קדיש, ברכו, עלינו[16].

הערות שוליים

  1. על פי ספר המאמרים תש"ג, עמ' 19 ו-42
  2. ספר המנהגים. ושם: כי ימים אלו לא ניתנו לשמחה.
  3. ספר המנהגים.
  4. סידור אדמו"ר
  5. לקוטי ספורים, עמ' רא.
  6. רשימות דברים, א, עמ' שכח.
  7. ספר השיחות תש"א, עמ' 27.
  8. התמים ב', עמ' קלא קלב.
  9. ממכתב הרהח ר"י פייגין היד, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7.
  10. ממכתב הרב'י פייגין, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 17 ; ספר השיחות תרצ"ט, עמ' 291.
  11. קובץ ליובאוויטש, 5 עמ' 71.
  12. ספר השיחות תשנ"ב, עמ' 13, הע' 19.
  13. ספר המנהגים
  14. ספר השיחות תרפ"ז, עמ' 112.
  15. לשמע אזן, עמ' 145.
  16. פסקי הסידור בסוף שו"ע אדמו"ר, הע' 40.


(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


ראש השנה
הכנות לראש השנה
שבת שלפני ראש השנה · מגבית לצורכי ר"ה · ערב ראש השנה
סדר התפילות
ערבית · שחרית · מוסף · נוסח התפילה · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה בראש השנה · הכנות לתקיעות · תקיעות · אבינו מלכינו
ענינים כלליים
סעודות ראש השנה · בוקר ר"ה · עבודת היום דראש השנה · מוצאי ראש השנה
שונות
מנהגים שונים · הנהגות רבותינו בר"ה · נסיעה לרבי · תשליך · קבלת הידור בר"ה · ברכת לשנה טובה · ר"ה והקהל
ניגונים לראש השנה
ברכות קודם התקיעות · ניגון דביקות לאדה"ז · מן המיצר · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף· היום תאמצנו · האדרת והאמונה · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) ·ניגון טעמים