תפילין של ימות המשיח (ספר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר

תפילין של ימות המשיח הינו שם של ספר המסביר את עניינה של מצוות תפילין בכלל ואת חשיבות הנחת ד' זוגות תפילין בפרט. הספר נכתב על ידי הרב זמרוני ציק, ונדפס בשנת תשע"ד. לאחר הדפסת הספר, נערך על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה ערב השקה בהשתתפות רבנים ומשפיעים.

תוכן הספר[עריכה]

השיטות[עריכה]

הספר סוקר את עניינם של ארבעת השיטות בעניין הנחת התפילין:

שיטת רש"י[1]: סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) וסדר כתיבתם הוא מצד ימין של הקורא, היינו של אדם שנמצא מול המניח.

שיטה זו היא השיטה הנהוגה כיום להלכה.

שיטת רבינו תם[2]: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, וסדר הכתיבה הוא מימין הקורא.

רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת.

שיטת השימושא רבא[3]: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), כשיטת רש"י אך סדר הכתיבה הוא מימין המניח.

חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות[4].

שיטת הראב"ד: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, כשיטת ר"ת, אך סדר הכתיבה הוא מימין המניח. אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.

סיבת המחלוקת[עריכה]

המחלוקת ביניהם תלויה בהסברת ברייתא בגמרא במנחות[5]: "תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן".

מבנה הספר[עריכה]

הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על התפילין בכללותם - מצוות התפילין, הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות למצווה. חלק ב: ד' השיטות - הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה - סדר הנחתם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית ביחסו של הרבי להנחתן, חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות[6] חלק ד': ביאורים על פי חסידות לד' הזוגות. חלק ה: תוספות - הרחבת מושגים והערות, רמזים, דברים במעלת התפילין ועוד. לספר נוספו נספחים והערות.

מטרת הספר הינה להסביר את עניינם של ד' הזוגות ולא פסיקה הלכתית.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, הרמב"ם, הרשב"א, רבינו יונה, הרמב"ן, הבית יוסף, מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.
  2. כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, הרי"ף, הר"י ברצלוניח, האשכול.
  3. ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.
  4. בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.
  5. דף ל"ד ע"ב, ל"ה ע"א.
  6. בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב זמרוני זליג ציק לרבי פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון" (לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' מענדל פוטרפס והורה לו להניחם).