ליקוטי אמרים - פרק מ"ג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תניא - פרק מ"ג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף אהבת ה' (פרקים מ"א-נ'), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת השם באהבה ויראה
פרקים מ"א-נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודה בקו הימין
פרקים מ"א-מ"ט
 
 
 
 
 
אהבה מצד הגבורות
פרק נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התבוננות המביאה לאהבה ויראה
אפילו אצל אדם שדרגתו נמוכה

פרקים מ"א-מ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבת "כמים הפנים" - דוקא למי שדרגתו נמוכה
פרקים מ"ו-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יראה תתאה
פרקים מ"א-מ"ב
 
יראה תתאה • יראה עילאה • אהבה רבה • אהבת עולם
פרק מ"ג
 
אהבת "נפשי איויתיך"
ואהבת "כברא דאשתדל"
פרק מ"ד
 
העבודה במידת הרחמים
פרק מ"ה
 
על ידי התבוננות במה (בטובה שעשה לנו ה')
פרקים מ"ו - מ"ז
 
 
 
 
ע"י התבוננות באיך (במסירות נפשו של ה' כביכול לברוא את העולם)
פרקים מ"ח-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראשית העבודה ועיקרה ושורשה
פרק מ"א
 
ההכרח ביגיעה
פרק מ"ב
 
 
 
 
 
 
 
המשל: גאולת מצרים
הנמשל: גאולת הנפש

פרק מ"ו
 
"גאולת מצרים" של כל אחד בכל יום
פרק מ"ז
 
יציאת ה' מגדרו (כביכול) כדי לברוא את העולם
פרק מ"ח
 
כנגד זה צריך האדם לצאת מגדרו באהבת ה'
פרק מ"ט
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק מ"ג - דרגות האהבה והיראה

מבוא לפרק[עריכה]

בהמשך לביאור ראשית העבודה עיקרה ושורשה[1], מוסברות בפרק זה ארבע הדרגות הכלליות בעבודת ה' - שתי דרגות היראה ושתי דרגות האהבה: ההבדלים ביניהן, כיצד מתגלה כל אחת מהן[2] וסדר העבודה (לאיזו דרגה צריך אדם לשאוף בתחילה).

גוף הפרק[עריכה]

פרק מג
פרק מג והנה על יראה תתאה זו, שהיא לקיום מצוותיו יתברך בבחינת סור מרע ועשה טוב, אמרו: אם אין יראה אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך היראה עילאה, ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: "אם אין חכמה אין יראה", דחכמה היא כ"ח מ"ה, ו"החכמה מאין תמצא". ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם". ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ"ל [פרקים כ' וכ"א ] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'.

וזהו שאמר הכתוב: "הן יראת ה' היא חכמה". אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה החיצונית. וזהו שאמרו: "אם אין יראה אין חכמה".

והנה באהבה יש גם כן שתי מדרגות: אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים, והיא שלהבת העולה מאליה, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה למי שהוא שלם ביראה, כנודע על מאמר רז"ל: "דרכו של איש לחזר אחר אשה", שאהבה נקראת איש וזכר, כמו שכתוב: "זכר חסדו", ו"אשה יראת ה'", כנודע.

ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד בנפש המשכלת בעודו במחשבתה, או בחמדת הלב כנ"ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם בטלים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי" וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן.

והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת הדעת המולידה, כנודע [שהדעת כולל חסדים וגבורות, שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, כמעשה דרבי אלעזר בן דורדייא. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח"ן]:

סיכום הפרק[עריכה]

ההבדל בין שתי דרגות היראה דומה להבדל בין פחד ממלך (פחד מכוחו) ליראה מצדיק (בושה מאישיותו):

  • יראה תתאה - כעומד לפני המלך[3], או מגדולתו שבבריאת העולמות[4].
  • יראה עילאה - יראה מעצמותו.

ההבדל בין שתי דרגות האהבה נובע מהדרגה בנפש ממנה הן מגיעות (מעצם הנפש, או מכוחותיה הגלויים):

  • אהבה רבה - הוא טבעה של הנפש האלוקית - אך אין ביכולת האדם לגלותה בכוחות עצמו. היא מתגלה מעצמה למי ששלם ביראה.
  • אהבת עולם - מתגלה, כשאחרי שחושב בגדולת ה' (אותה התבוננות שמביאה ליראה תתאה), מתבונן: שכל הנאות ותענוגי העולם הם אין ואפס לעומת ה' (שהוא מקור החיים והתענוגים).

לאחר הסבר ההבדלים מסכם אדמו"ר הזקן, שסדר העבודה הרגיל הוא קודם כל יראה תתאה ואחר כך אהבת עולם[5].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שהתבאר בשני הפרקים הקודמים (מ"א-מ"ב), יראת ה' במובנה הפשוט ביותר - כעומד לפני המלך.
  2. וכן למי מתגלה כל אחת מהן, איזו שייכת אצל כל אחד ואיזו רק ליחידי סגולה.
  3. כפי שהתבאר בשני הפרקים הקודמים (מ"א-מ"ב).
  4. כפי שמתבאר בתחילת פרק זה.
  5. שאליהן שייך כל אחד ואחת. מה שאין כן יראה עילאה מתגלה בלב האדם רק אחרי מאמץ גדול ואחרי שהשיג שלימות מסויימת, ואהבה רבה אינה תלויה בעבודתו כלל
הקודם:
פרק מ"ב
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק מ"ד