שרגא פייטל לוין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שרגא פייטל לוין

החסיד ר' שרגא פייטל לוין (תרמ"ה-תש"ב) מגדולי חסידי חב"ד בנעוועל, ונחשב ללמדן ובעל מידות.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בנעוועל בשנת תרמ"ה לאביו החסיד הנודע ר' דוד אבא לוין. לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם נמנו לימים על דמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער לוין. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.

ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם.

לפרנסתו המשיך לעשות מברשות בצורה לא ליגאלית. הסיידים בנעוול ידעו שאצל פייטל לוין ניתן להשיג מברשת צביעה משובחת.

את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה בש"ס ובפוסקים וכן בספרי חסידות רבים. סיפר החסיד ר' דוד חן שי': "בכל שבת בבוקר היה מתקיים בביתו שיעור בליקוטי תורה והיו מגיעים כחמישה נערים ששהו בנעוול, וכן ילדיו. כולם ישבו סביב השולחן, וכיון שהיה רק ספר אחד של ליקוטי תורה, אחד הנערים היה קורא בקול רם בעוד ר' פייטל היה מסתובב בחדר מצד לצד ומקשיב. כשהקורא הסביר עניין בשגיאה, הוא היה נאנח בקול רם והבחורים כבר ידעו שדבר-מה הוסבר שלא כשורה, ואז היו חוזרים שוב על ההסבר עד שהיו מגיעים אל הפשט נכון. כך ישבו שעתיים ולמדו ליקוטי תורה.

נפטר בטשקנט בכ"ו ניסן תש"ב.

משפחתו[עריכה]