שניאור זלמן שז"ר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שניאור זלמן שז"ר
שזר ב.jpg
לידה א' כסלו תר"נ
פטירה י"ט תשרי תשל"ה
מקום פעילות מדינת ישראל
תפקידים נוספים פרזידנט מדינת ישראל
שניאור זלמן רובשוב עם הרבי בחדרו

שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ - י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, שר החינוך ופרזידנט[2] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג - תשל"ג, היה מקורב לחב"ד ולהרבי שאף התבטא עליו שהוא חסיד[3].

תולדות חיים[עריכה]

בביקור בכפר חב"ד ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד הפרזידנט. לצידו יושב רב הכפר, הרב שניאור זלמן גרליק

נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ לרבי יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת תרס"ה קיבל "היתר הוראה" מרבי ראובץ כ"ץ[4]. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "פועלי ציון".

בין השנים תרס"ח - תרע"ב למד באקדמיה לחכמת ישראל, בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג. בשנת תרע"א ביקר בארץ ישראל מספר חודשים[5], לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.

בשנת תשכ"ג מונה לפרזידנט מדינת ישראל עד שנת תשל"ג.

נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה]

עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ע באסיפת הרבנים בה כיהן כמזכיר. הרבי בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל חסיד מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים[3]. בשנת תשל"א הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובא את דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים[6].

עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או. הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל בגרמניה שיתערבו לטובת הרבי[7], בשנת תרפ"ט הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך ביקורו בארץ ישראל בתל אביב[8].

בשנת תש"ז במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו בהברחת חסידי חב"ד מרוסיה[9], היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה בי"ט כסלו בבית הכנסת נחלת בנימין[10]. בשנת תש"ח במהלך הדיונים באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא הגיע להתוועדות י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו על הקמת המדינה[11].

במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש[12].

עם הרבי[עריכה]

חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב בנימין קליין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב ישראל ג'יקובסון, מר צבי כספי, שגריר ישראל באו"ם
שז"ר עולה לתורה בבית הכנסת צמח צדק בירושלים העתיקה לרגל יום הולדת ה80

שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תש"ח אצל אדמו"ר הריי"צ, הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרת שנים לאחר מכן בו כתב:"להכזיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן"[13].

בשנת תשי"א הוצע שז"ר לתפקיד ציר במוסקבה, הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך[14].

היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב אברהם חן ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של חוגי חן למשנת חב"ד שבמסגרתם הגה ויזם את ספר הק"ן שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.

ביקוריו אצל הרבי[עריכה]

שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, בתמוז תשי"ב הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר[15], בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש[16].

בשנת תשי"ד הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי בחול המועד פסח, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל [17] והקמת כפר חב"ד ב'[18].

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת תשכ"ו (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב אדמו"ר מהר"ש.

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

בניית כפר חב"ד[עריכה]

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים[19]. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד מירון, אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא[20].

בשנת תשי"ב הציע שז"ר להרבי להקים בית ספר למלאכה שממנו יכלו להתפרנס[21], ואף מימן חצי מבניית בית הספר[22], ובהמשך דאג לפתח את בית הספר. במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד.

מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב יוסף ויינברג והרב דוד חנזין

אנשי הקשר המרכזיים[עריכה]

מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' ניסן תשל"ב): "מיטב הברכה, האהבה והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"

אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.
  2. על פי מכתבו של הרבי[1] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך פרזידנט (תואר).
  3. 3.0 3.1 נשיא וחסיד, עמ' 9.
  4. עיתון מעריב, י"א סיוון תשכ"ג.
  5. נשיא וחסיד, עמ' 63.
  6. נשיא וחסיד, עמ' 57.
  7. מחתרת חסידית בברית המועצות, עמ' 26.
  8. נשיא וחסיד, עמ' 73.
  9. נשיא וחסיד, עמ' 76.
  10. נשיא וחסיד, עמ' 77 - 79.
  11. נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88.
  12. בית משיח, גיליון 121, עמ' 93.
  13. מכתב מו' שבט תשכ"ח.
  14. ידיעות אחרונות, כ"א תשרי תשל"ה.
  15. אגרת הרבי לשז"ר מט"ו תמוז תשי"ב, כ"ח תשרי תשי"ג.
  16. אגרת הרבי לשז"ר מח' ניסן תשי"ג.
  17. אגרת הרבי לשז"ר מכ"ז אלול תשט"ז.
  18. אגרת הרבי לשז"ר מכ"ד תמוז תשי"ד.
  19. נשיא וחסיד, עמ' 93.
  20. הכפר של הרבי, עמ' 5.
  21. אגרת הרבי לשז"ר מב' כסלו תשט"ז.
  22. ספר הזיכרון, עמ' 276.
פרזידנט מדינת ישראל
יצחק בן צבי | חיים הרצוג | יצחק הרצוג (מכהן) | חיים ויצמן | עזר ויצמן | יצחק נבון | שמעון פרס | משה קצב | אפרים קציר | ראובן ריבלין | שניאור זלמן שזר
(לפי סדר האל"ף בי"ת)