שמריהו גוראריה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמריהו גור אריה
הרש"ג
הרב שמריהו גוראריה על אוהל הרבי הריי"צ
חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי
תאריך לידה א' בכסלו תרנ"ח
מקום לידה קרעמנצ'וג
תאריך פטירה ו' באדר א' תשמ"ט
מקום פטירה ניו יורק
תפקידים נוספים מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים

הרב שמריהו גוראריה (א' בכסלו תרנ"ח - ו' באדר א' תשמ"ט; מכונה בראשי תיבות הרש"ג), היה חתנו של הרבי הריי"צ, גיסו של הרבי ומנהל רשת ישיבות תומכי תמימים. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מצרים (שם ביקר יחד עם אדמו"ר הריי"צ).

תולדות חיים[עריכה]

הרבי נותן 'משקה' לרש"ג במהלך התוועדות
הרב שמריהו גוראריה בביתו בקומה השלישית שב-770 (סיוון תשמ"ה).

הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר קרעמנצ'וג שברוסיה בראש חודש כסלו תרנ"ח לנגיד החסיד הרב מנחם מענדל גוראריה, שהיה מגדולי חסידי הרבי הרש"ב.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

בי"ב תמוז תר"פ[2] (שלושה חודשים לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב) נערכו קישורי התנאים בינו לבין בת הרבי הריי"צ מרת חנה, ובי"א סיון תרפ"א התקיימה חתונתם ברוסטוב.

מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו הרבי הריי"צ, והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי הרבי הריי"צ ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.

בעת מאסרו של חמיו הרבי הרי"יץ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את רוסיה לריגה שבלטביה, ומשם לפולין. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ט וביקורו של הרבי בארצות הברית.

כאשר הגיע עם הרבי הרי"יץ לארצות הברית, עבר לגור בקומה השלישית של 770. על פי הוראת הרבי הריי"צ[3] היה הרש"ג מתוועד וחוזר מאמר דא"ח בכל שבת ברעווא דרעווין ב-770.

התקשרותו לרבי[עריכה]

הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע בהתוועדויות של הרבי

לאחר הסתלקות הרבי הרי"יץ והתחלת נשיאותו של גיסו, הרבי - התקשר בכל נפשו לרבי[4], ובהתוועדויות ישב לצידו. בעת ההקפות של שמחת תורה, בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה וספר תורה בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג[5].

בהתוועדות אחרון של פסח תשי"ג אמר הרש"ג לרבי: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתתייחסו אלי כפי שחותננו התייחס אלי"[6].

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר מאמר כעין שיחה.

כאשר בנו יחידו, שלום דובער גוראריה, גנב את הספרים מספריית ליובאוויטש בשנת תשמ"ה - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש"ג ובנו את ביתו.

היתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - על אף שהיו אנשים עד אז שחשדו שאין התקשרותו לרבי שלימה, התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.

פטירתו[עריכה]

ציון הרש"ג ליד האוהל - ניו יורק
מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו בר"ח כסלו תשל"ח:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...
הרבי על ציון הרש"ג

בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מהישיבה המרכזית ב-770 ששימשו אותו.

בבבוקר יום השבת קודש, ו' אדר ראשון תשמ"ט, נפטר הרש"ג. בהתוועדות באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת תומכי תמימים[7]. למחרת התקיימה הלווייתו לבית העלמין מונטיפיורי, שם נטמן ליד אוהל חמיו - והרבי השתתף בה, ואחריה אף ניחם את בנו, וכן נכנס לאוהל.

לאחר פטירתו[עריכה]

בכל ימי האבל התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של תניא לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, י"ד אדר א' (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, בהתוועדות השבת[8], והשתתף במעמד הקמת המצבה.

בשנת תש"נ - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי מאמר לכבוד היארצייט[9].

בהתוועדות יום היארצייט הראשון שחל בשבת דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין הגאולה. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של משיח צדקנו. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך התוועדות לתלמידי התמימים לרגל היארצייט[10].

בהתאם להוראת הרבי, נערכה התוועדות על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן משקה להתוועדות והתייחס לכך[11].

בשנת תשנ"ב, לאחר שיחה שאמר הרבי בליל ז' אדר א' - ירד הרבי למקום חלוקת הדולרים, ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו[12].

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

וידאו
תמונות

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. שמועות וסיפורים חלק א' ע' 199.
  3. בעת קישורי התנאים שלו.
  4. מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך בעקבות מקרה אחד התבטל לחלוטין לרבי: כאשר פעם אחת שאל את הרבי מניין הוא בטוח בדעתו בנושא מסויים, והרבי השיב: "כך שמעתי מהרבי באוהל". הרש"ג הסביר כי היה ברור לו שגיסו הרבי איננו משקר ח"ו, ואם הוא אומר שכך שמע - זו אמת. וכיון שהוא עצמו יודע שאינו בדרגה כזו, התקשר לרבי.
  5. בשנת תשמ"א, היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, שבועון בית משיח גליון 1008).
  6. מיומן הרב יואל כהן.
  7. שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט.
  8. שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט.
  9. ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.
  10. שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ.
  11. ראה שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א.
  12. להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב קובץ שמע


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | יצחק הנדל | רפאל וילשנסקי | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | צבי מאיר שטיינמץ | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
</tr>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

25px
מייסד חב"ד</span></td>
 
</td>
הרבנית
סטערנא</td></tr>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
שיינא</td>
 
</td>
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר</td>
 
</td>
רבי
שלום שכנא
אלטשולר</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית דבורה לאה טברסקי</td>
 
</td>
רבי יעקב ישראל טברסקי</td>
 
</td>
הרבנית
חיה שרה</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
25px
חב"ד-ליובאוויטש
{{#invoke:פרמטרים|biur}}</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית
חנה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[1]</td>
 
</td>
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה</td>
 
</td>
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
חב"ד-ליובאוויטש</span> {{#invoke:פרמטרים|biur}}</td>
 
</td>
 
</td>
רבי ישראל נח שניאורסון [2]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין</td>
 
</td>
רבי
ברוך שלום שניאורסון [3]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
חב"ד-ליאדי
[4]</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יעקב שניאורסון [5]</td>
 
</td>
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל</span>
חב"ד-קאפוסט
[6]</span></td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
אסתר ליבא
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [7]</span></td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית ראדא [8]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שניאור
בעלה הראשון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי שלום דובער שניאורסון
21px
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
אברהם שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
ברוך שניאור שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות

חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
רבי
שלום דובער שניאורסון [9]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שמריה נח שניאורסון
21px
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
חב"ד-קאפוסט</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יוסף יצחק שניאורסון
25px
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון</td>
 
</td>
הרבנית
חנה
שניאורסון</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון
25px</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
25px</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
25px
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'</span>
חב"ד-ליובאוויטש</td></tr>
 
</td></tr>

</table>

מקרא:

  • שושלת האדמו"רים:       חב"ד ליובאוויטש{{#invoke:פרמטרים|biur}}       חב"ד קאפוסט       חב"ד ליאדי       חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{#invoke:פרמטרים|biur}}, לעץ משפחת שניאורסון
  • דורות האדמו"רים:       דור ראשון       דור שני       דור שלישי       דור רביעי       דור חמישי       דור שישי       דור שביעי


  • לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
  • לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
ביאורים: {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}
==הערות שוליים==
  1. כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  2. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  3. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  4. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  5. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  6. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: תבנית:עונג שבת. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  7. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  8. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  9. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

מקורות[1]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן


  1. 1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור