שמואל בליז'ינסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בליז'ינסקי

הרב שמואל גדליה בליז'ינסקי (תרצ"א - י"ד בסיון תש"פ) היה מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד באוטווצק שבפולין בשנת תרצ"א לאביו המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי ולאמו מרת שרה, ובעודו ילד רך עלתה משפחתו לארץ הקודש בשנת תרצ"ה בהסכמת אדמו"ר הריי"צ.

בצעירותו למד יחד עם חבריו הילדים בקהילת חב"ד בתל אביב אצל מורה פרטי ששכרו ההורים, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד, בהן למד בין השנים תרצ"ט - תש"ט.

כשבגר, גוייס לצה"ל כקצין, שירת בגדוד גבעתי, ופעל רבות להפצת יהדות בבסיסים בהם שירת וזכה להדרכות מהרבי. השתחרר מהשירות בשנת תשט"ו.

במשך השנים השתלם כמהנדס אריגה, ולאחר חתונתו עם רעייתו מרת חוה זיסל בת ר' אלתר, קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי אביו ברמת גן ותכנן לפתוח מפעל לאריגת בדים, ואף קיבל לשם כך מגרש מהעירייה והשיג הלוואות בהם תכנן יחד עם החסכונות שצבר להקים את מפעל חייו, אך לאחר שצצו קשיים שונים - נגנזה התכנית, הוחזרו ההלוואות, ובכסף שנותר הוא נסע לרבי.

הנסיעה התרחשה בשנת תשי"ז, זמן לא ארוך לאחר רצח יד החמישה והוא הפך למוקד התעניינות, ואף הרבי עצמו התייחס אליו באופן מיוחד, הורה לו מספר פעמים לומר 'לחיים' בעת ההתוועדויות, ואף העניק לו בקבוק משקה לקחת עמו בחזרתו לארץ הקודש.

בשל העובדה שהיה אמור לחזור לארץ מיד לאחר שבת פרשת נח, נכנס ליחידות שקודם הנסיעה ביום חמישי וקיבל את ברכת הדרך, אך במוצאי שבת נקרא שוב לחדרו של הרבי ליחידות נוספת שלא מן המניין, במוצאי שבת - שלא היה מהימים הקבועים שהרבי קיבל אנשים פרטיים ליחידות. באותה יחידות העניק לו הרבי את הכוס עם היין שנותר מההתוועדות וביקש למסור זאת ליצחק דמיאל וכן מספר מסרים להעביר לו, ביקש ממנו להתוועד עם הבקבוק שקיבל בכל מקום, וכן לפגוש את צעירי אגודת חב"ד ולומר להם שהגיע הזמן לצאת ל'מלחמת תנופה' לכבוש את כל ארץ ישראל, שיפסיקו את הויכוחים ויתחילו לעשות.

פעילות ציבורית[עריכה]

לאחר ההגעה לארץ, הפכו שלושת השליחויות הללו לשליחות אחת, כאשר אביו של ר' שמואל יחד עם יצחק דמיאל וצעירי אגודת חב"ד בעידודו של שמואל ששימש כשליח הרבי לעורר את הענין - החליטו לצאת במלחמת תנופה וללכת למעוז הקשה ביותר באמצעותו יכבשו את כך הארץ ולערוך פעילויות להפצת יהדות וחסידות דווקא בקיבוצים[1].

ההסכמה לעריכת ערבי חב"ד היתה פעולה משולבת של יצחק דמיאל שהכיר את ראשי הקיבוצים באופן אישי, יחד עם שמואל בלזינסקי שהשתמש בתפקידו הצבאי כקצין (ובפרט במבצע קדש שהתרחש באותה תקופה), ולצד זאת נערכו התוועדויות אזוריות בקהילות אנ"ש לגייס חסידים שיסכימו לצאת להשתתף במפגשים אלו, כשלעיתים דרש הדבר להיות שבת שלימה במקום זר כמו קיבוץ ללא תפילה במניין וכו'.

כשהתרחבה הפעילות, הוקם מטה בביתו של ר' שמואל ממנו נשלחו טפסים לחסידי חב"ד לאיזו שבת הם שובצו, ולאחר מכן הם היו נדרשים למלא דו"ח מפורט כדי לדאוג שתהיה זו פעולה נמשכת עד כמה שניתן.

במשך השנים היגר לברוקלין, ובשנת תשנ"ב עבר להתגורר בהוליווד שבפלורידה שם סייע בהקמת בית כנסת, שימש כרב קהילה, מסר שיעורים רבים וזכה לקרב מאות יהודים לתורה וחסידות.

עם חידוש פעולת קופת רבינו בשנת תשנ"ו, מונה כחבר הועד.

נפטר בשיבה טובה בגיל 89 בהוליווד שבפלורידה בליל שבת פרשת בהעלותך, י"ד סיון ה'תש"פ. הלוויתו התקיימה ביום ראשון, עברה ליד 770 ומשם המשיכה לעבר חלקת אגודת חסידי חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ, שם נטמן.

משפחתו[עריכה]

  • בתו, מרת ציפורה גורדון-גולדמן, ניו יורק
  • בתו, מרת מאטיל חיה דויטש-קירשה, פלורידה
  • בתו, מרת שולמית רובל, ניו יורק

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יצחק יהודה, "הגיע הזמן לכבוש את הארץ" - החסיד הראשון שנשלח על ידי הרבי למלחמת התנופה של 'ופרצת', שבועון כפר חב"ד גליון 1862 עמוד 50

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. יצחק דמיאל אמר אז: "הרבי מבקש לכבוש את כל הארץ, אם כן - הארץ כולה היא חזית. כשאני מחפש את המבצרים האיתנים ביותר בחזית הזו, אני מוצא את הקיבוצים. צריך לכבשו את הקיבוצים ואז כל החזית תתפורר".